מנתונים שהוצגו במהלך כנס ה-American Heart Association עולה כי בחולים עם מחלות ממאירות המטופלים במעכבי בקרה חיסונית שיעורים גבוהים יותר מכפליים של אירועי תרומבואמבוליזם ורידי במהלך השנתיים הבאות, בהשוואה לשיעורים במהלך השנתיים שקדמו לטיפול התרופתי.
החוקרים התמקדו ב-2,842 חולים (גיל ממוצע של 64 שנים) עם מחלות ממאירות אשר קיבלו טיפול במעכבי בקרה חיסונית. מבין אלו, ב-13% הייתה היסטוריה קודמת של תרומבואמבוליזם ורידי. החולים קיבלו בממוצע 5 מחזורי טיפול במעכבי בקרה חיסונית, אך רבע מהחולים קיבלו למעלה מעשרה מחזורי טיפול.
במהלך שנתיים של מעקב, 244 חולים (9%) אובחנו עם תרומבואמבוליזם ורידי. החולים שפיתחו תרומבואמבוליזם ורידי היו מעט צעירים יותר מאלו ללא סיבוך זה (גיל ממוצע של 63 לעומת 65 שנים). בקרב חולים שפיתחו בסופו של דבר תרומבואמבוליזם ורידי תועדו שיעורי הימצאות גבוהים יותר משמעותית של תרומבואמבוליזם ורידי קודם (18% לעומת 12%).
מהנתונים עולה כי במהלך השנתיים שקדמו לכל טיפול במעכבי בקרה חיסונית, היארעות אירועי תרומבואמבוליזם ורידי עמדה על 4.85 ל-100 שנות-מטופל, עם שיעור אשר זינק ל-11.75 מקרים ל-100 שנות-מטופל במהלך השנתיים שלאחר הטיפול. ממצאים אלו מתורגמים ליחס שיעורי היארעות של 2.43 במהלך המעקב לאחר טיפול, בהשוואה לשיעורים טרם הטיפול.
השיעור המוגבר של תרומבואמבוליזם ורידי נבע מעליה הן בשיעורי פקקת ורידים עמוקים (יחס שיעורי היארעות של 3.23 במהלך התקופה שלאחר הטיפול) והן בשיעורי תסחיף ריאתי (יחס שיעורי היארעות של 2.24).
החוקרים מציינים כי שיעורי היארעות תרומבואמבוליזם ורידי עלו באופן הדרגתי וקבוע לאורך השנתיים שקדמו לטיפול, הגיעו לשיא מיד לאחר טיפול במעכבי בקרה חיסונית ולאחר מכן ירדו באופן עקבי לשיעורים שתועדו מיד לפני הטיפול.
הממצאים נותרו על כנם במספר תתי-קבוצות, עם יחס שיעורי היארעות עקבי בגברים ובנשים, בחולים מעל ומתחת לגיל 65 שנים וללא תלות בסוג הממאירות או בטיפול בקורטיקוסטרואידים.
החוקרים כותבים כי יש להשלים מחקרים נוספים במטרה לאשר את הקשר בין טיפול במעכבי בקרה חיסונית ובין תרומבואמבוליזם ורידי.
מתוך כנס ה-American Heart Association
לידיעה במדסקייפ
הערת מערכת:
אתם מוזמנים לראיון עם טום נילן שבא הציג את מחקרו על העלייה בסיכון הקרדיווסקולרי וטרשת עורקים במטופלים המקבלים טיפול אימונותרפי לסרטן .