מנתונים חדשים ממחקר PROSPECT (Prospective Randomized Outcome Trial Comparing Radionuclide Stress [MPI] and ECG-Gated CCTA) עולה כי בדיקת CTA (Computed Tomography) של העורקים הכליליים ומיפוי לב אינן מובילות לתוצאות שונות בהערכה וטיפול של חולים עם כאבי חזה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בדיקת CTA של העורקים הכליליים מסייעת בהערכה וקביעת הטיפול בחולים תסמיניים עם חשד למחלת עורקים כלילית. עם זאת, חסרים נתונים פרוספקטיביים בנושא זה וכעת הם ביקשו לערוך השוואה בין בדיקת CTA של העורקים הכליליים ובין בדיקות לא-פולשניות.
מדובר במחקר אקראי, מבוקר, שכלל 400 חולים עם כאב חזה חד (גיל ממוצע, 57 שנים), שחולקו להשלמת בדיקת CTA של העורקים הכליליים או מיפוי לב. התוצא העיקרי היה צנתור לבבי שלא הוביל לרה-וסקולריזציה בתוך שנה אחת. תוצאים משניים כללו את משך האשפוז, ניצול משאבים וחווית המטופל. תוצאי בטיחות כללו תמותה, אירועים קרדיווסקולאריים מג'וריים וחשיפה לקרינה.
30 חולים לאחר בדיקת CTA של העורקים הכליליים (15%) ו-32 חולים לאחר מיפוי לב (16%) השלימו צנתור כלילי בתוך שנה אחת. 15 חולים (7.5%) ו-20 חולים (10%) מהם לא עברו רה-וסקולריזציה (יחס סיכון של 0.77, p=0.44). חציון משך האשפוז עמד על 28.9 שעות בחולים לאחר CTA ועל 30.4 באלו לאחר מיפוי לב (p=0.057). חציון משך המעקב עמד על 40.4 חודשים. בקבוצת החולים לאחר CTA ואלו לאחר מיפוי לב, שיעורי ההיארעות של תמותה (0.5% לעומת 3%, p=0.12), אירוע קרדיווסקולארי לא-פטאלי (4.5% לעומת 4.5%), אשפוז חוזר (43% לעומת 49%), ביקור בחדרי מיון (63% לעומת 58%), וביקור במרפאה קרדיולוגית (23% לעומת 21%) לא היו שונים.
החשיפה לקרינה בטווח הארוך הייתה נמוכה יותר בקבוצת החולים שהשלימו בדיקת CTA של העורקים הכליליים (24 mSv לעומת 29 mSv, p<0.001). שביעות הרצון של המטופלים הייתה גבוהה יותר לאחר בדיקת CTA של העורקים הכליליים והם היו מוכנים להשלים את הבדיקה בשנית.
לסיכום, מהנתונים עולה כי בדיקת CTA של העורקים הכליליים ובדיקת מיפוי לב לא הביאו להבדלים משמעותיים בתוצאות הטיפול בחולים או בניצול המשאבים במהלך 40 חודשים. בהשוואה למיפוי לב, בדיקת CTA של העורקים הכליליים לוותה בחשיפה קטנה יותר לקרינה ועם חוויה טובה יותר בעיניי המטופל.
Ann Intern Med 2015
לידיעה במדסקייפ