במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים מאיטליה על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי עדות מוכחת לתסחיף ריאתי זוהתה באחד מכל שישה חולים שאושפזו ל-11 בתי חולים בגין אירוע ראשון של סינקופה במהלך תקופה של שנתיים.
החוקרים מסביכים כי בכל מקרה של סינקופה הדורש אשפוז, תסחיף ריאתי אחראי לאובדן ההכרה הפתאומי בעד 17% מהמקרים. למרות ששכיחות תסחיף ריאתי גבוהה (25%) בחולים עם אירועים לא-מוסברים, השכיחות אינה זניחה (כ-13%) באלו עם הסבר חליפי אפשרי לסינקופה.
בכל מקרה בו הסבירות הקלינית טרם הבדיקה לתסחיף ריאתי היא גבוהה (על-בסיס מדד Wells Score) ו/או תוצאה חיובית בבדיקת D-Dimer, יש להשלים חיפוש אחר תסחיף ריאתי. זיהוי מוקדם וטיפול הולם בתסחיף ריאתי עשוי להציל את חיי החולים.
החוקרים השלימו בירור שיטתי לתסחיף ריאתי בחולים שאושפזו בין מרץ 2012 ועד אוקטובר 2014, על-בסיס בדיקת CTA (Computed Tomographic Angiography) או מיפוי ריאות.
מבין 560 משתתפים, שהיו ברובם קשישים (גיל ממוצע של 76 שנים), אבחנת תסחיף ריאתי נשללה ב-330 חולים (58.9%) על-בסיס משלב סבירות קלינית נמוכה טרם הבדיקה ותוצאה שלילית בבדיקת D-Dimer. החוקרים זיהו תסחיף ריאתי ב-97 מבין 230 החולים הנותרים (42.2%). השכיחות של תסחיף ריאתי בכלל המדגם עמדה על 17.3%.
בכל מקרה של חשד לתסחיף ריאתי, יש מקום למינון טיפולי של נוגדי-קרישה עוד לפני השלמת בדיקת CTA או מיפוי ריאות. גישה זו עשויה להפחית באופן דרמטי את הסיכון לתמותה בחולים עם עדות בשלב מאוחר יותר לתסחיף ריאתי בבדיקות ההדמיה.
N Engl J Med 2016; 375:1524-31
לידיעה במדסקייפ