מניתוח נתוני מחקר THEMIS עולה כי לתוספת Ticagrelor (ברילינטה) לטיפול יומי באספירין במינון נמוך ערך מוסף בהגנה על חולי סוכרת עם עדות למחלת עורקים היקפית ומחלת עורקים כלילית.
מחקר THEMIS מצא בעבר כי טיפול בברילינטה, כתוספת לטיפול באספירין במינון נמוך, בהשוואה לטיפול באספירין בלבד, הביא להפחתה מתונה אך משמעותית בסיכון לתמותה קרדיווסקולארית, אוטם לבבי, או אירוע מוחי, לאורך 40 חודשים בלמעלה מ-19,000 חולים עם סוכרת ומחלת עורקים כלילית יציבה. עם זאת, הטיפול גם לווה בעליה משמעותית בסיבוכי דמם בעקבות מתן נוגד-טסיות כפול, למרות שהמחקר לא כלל חולים בסיכון מוגבר לדימום או חולים שנדרשו לטיפול בנוגדי-קרישה.
כעת, מתת-ניתוח של נתוני מחקר THEMIS עולה כי חלה עליה חדה בסיכון בחולי סוכרת עם מחלת עורקים כלילית וגם מחלת עורקים היקפית.
בקבוצת החולים שקיבלו טיפול באספירין בלבד, באלו עם מחלת עורקים היקפית נרשמה עליה של כמעט 50% בסיכון לאירועים לבביים ועליה של 73% בסיכון לתמותה, בהשוואה לחולים ללא מחלת עורקים היקפית, זאת לצד סיכון גבוה פי 10 לאירועים איסכמיים של הגפה.
עם זאת, בקבוצת המטופלים בברילינטה, אל מול קבוצת הביקורת, הסיכון לאירועים איסכמיים של הגפה ירד בהיקף משמעותי של 23%, ללא תלות בנוכחות או העדר אבחנה של מחלת עורקים היקפית. הנתונים הצביעו על תועלת של למעלה מ-50% בהפחתת סיבוכים מג'וריים של הגפה, תוצא משולב שכלל איסכמיה אקוטית של הגפה או קטיעה על-רקע מחלת כלי דם. בנוסף, נרשמה ירידה של למעלה מ-20% בשיעורי רה-וסקולריזציה היקפית וירידה של 76% בשיעורי איסכמיה אקוטית של הגפה.
החוקרים מסבירים כי הממצאים היו מאוד עקביים בהערכת כל תוצאי הסיבוכים בגפה. התועלת הנ"ל הייתה עקבית ללא תלות באבחנת מחלת עורקים היקפית בתחילת הדרך. יתרה מזאת, מאחר והסיכונים כה גבוהים בחולים עם מחלת עורקים היקפית, התועלת האבסולוטית גדלה לאורך המחקר.
ממצאי המחקר מציעים כי חולי סוכרת עם מחלת עורקים כלילית, בהם ישנה גם אבחנה של מחלת עורקים היקפית, מהווים קבוצה ייחודית בה קיים ערך מוסף למתן טיפול בברילינטה כחלק מטיפול נוגד-טסיות כפול, הן הודות להגנה מפני סיבוכים קרדיווסקולאריים והן הודות להגנה מפני מחלת כלי דם היקפית.
מתוך כנס ה-ESC
לידיעה במדסקייפ