מבדיקות בחדר מיון בבית חולים בעיר ניו-יורק עלה במפתיע כי בחולים עם עומס נגיפי גבוה יותר של נגיף הקורונה חדש תועד סיכוי נמוך יותר להידרש לאשפוז בבית חולים, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Pathology.
במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 205 מבוגרים עם הוכחה ל-COVID-19 אשר פנו לחדר מיון של בית חולים בעיר ניו-יורק. הם בחנו את דגימות מחלל האף והלוע ומדדו את העומס של נגיפי SARS-CoV-2 באמצעות בדיקת RT-PCR כמותית ואיכותית.
המחקר הרטרוספקטיבי כלל 165 מבוגרים ששוחררו מחדר המיון ו-40 חולים נוספים שאושפזו לבית החולים. הקבוצות היו דומות מבחינת מין החולים, גזע ומדד מסת גוף. עם זאת, זוהו הבדלים משמעותיים בגילאי החולים, עם גיל חציוני של 45 שנים באלו שלא אושפזו, בהשוואה לגיל חציוני של 60 שנים בחולים מאושפזים.
חולים שלא אושפזו לבית החולים דיווחו על חציון של 3 ימים מהופעת התסמינים עד להשלמת הדגימה מחלל האף והלוע, זאת בהשוואה לחציון של 5 ימים בקרב אלו שאושפזו לבית החולים. בחולים עם תסמינים חמורים וצורך באשפוז העומס הנגיפי היה נמו יותר, אך הדגימות שלהם נלקחו בשלב מאוחר יותר במהלך המחלה. החוקרים מאמינים כי העומס הנגיפי משקף את מרווח הזמן שחלף מהופעת הזיהום.
טיטר העומס הנגיפי בעת האבחנה היה נמוך יותר בקרב חולים שבסופו של דבר אושפזו בבית החולים, ממצא אשר לא היה תלוי במין, גזע, מחלות רקע או מדד מסת הגוף. עומס נגיפי גבוה יותר לווה במשך תסמינים קצר יותר, ממצאים שנותרו על כנם גם לאחר תקנון לגיל, מין, גזע, מדד מסת גוף ומחלות רקע. החוקרים מדווחים כי 14 חולים אושפזו ליחידות טיפול נמרץ, כולל 35% מהחולים המאושפזים. תשעה חולים מאושפזים הלכו לעולמם.
ממצאי המחקר הצביעו על קשר מובהק סטטיסטית בין עומס נגיפי גבוה יותר בעת האבחנה בחדר מיון ובין היסטוריה של ממאירות. קשר דומה תועד בין עומס נגיפי ובין מחלות לב וכלי דם, כולל מחלת עורקים כלילית, הפרעות קצב ואי-ספיקת לב כרונית. לאחר תקנון לגיל, הקשר עם היסטוריה של ממאירות נותר מובהק סטטיסטית, כמו גם הקשר עם מחלות לב וכלי דם.
Am J Pathol. Published online July 2, 2020
לידיעה במדסקייפ