מנתונים שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine עולות שוב עדויות לפיהן בדיקת חום וסקירה לתסמינים אופייניים ל-COVID-19, בדומה לאלו המבוצעות בבתי ספר ובמרפאות, אינן מספקות לזיהוי זיהומים בנגיף קורונה ומניעת התפרצויות.
מדגם המחקר כלל 1,848 חיילים שהתגייסו לחיל הנחתים האמריקאי, כ-90% מהם גברים, אשר התבקשו לבודד עצמם למשך שבועיים בבית, לאחר מכן היו בבידוד במתקן צבאי תחת השגחה למשך שבועיים נוספים. הבידוד הנ"ל כלל שותף אחד בלבד בחדר, הקפדה על מסכות, שמירת מרחק של 2 מטרים וביצוע מרבית האימונים בחוץ. בנוסף, כל יום נערכה מדידת חום לצד תשאול אודות תסמינים.
המתגייסים השלימו בדיקה לנגיף הקורונה כאשר הגיעו לבידוד הצבאי ו-7 ו-14 ימים מאוחר יותר. מהנתונים עולה כי 16 מתגייסים (כ-1%) נמצאו חיוביים לנגיף במהלך הבידוד במתקן הצבאי ורק ארבעה מהם הציגו תסמינים של הזיהום הנגיפי. רק מתגייסים שנמצאו שליליים בבדיקה לנגיף הקורונה בתום שתי תקופות הבידוד היו רשאים לעבור לאימון הבסיסי.
בדיקה גנטית זיהתה שישה צברים נפרדים של מקרים בקרב המתגייסים.
מהמחקר עולה כי למרות האמצעים הקפדניים הללו לפני התחלת אימונים, המתגייסים הפיצו את הנגיף לאחרים למרות שכמעט ולא היו להם כלל תסמינים. בדיקות סקר לתסמינים לא זיהו אף אחד מהזיהומים.
החוקרים מסבירים כי הושקע זמן רב ביישום אמצעים אלו, אך נראה כי אין להם ערך רב ואינם שווים את הזמן הנדרש. הרושם הוא כי בדיקות שגרתיות טובות יותר בקבוצת גיל זו מאחר ומבוגרים צעירים לעיתים קרובות אינם מפתחים תסמינים של הזיהום.
החוקרים כותבים כי לממצאים אלו השלכות עבור סטודנטים במכללות, אסירים בבתי כלא, עובדי מפעלים ואחרים המתבססים על בדיקות סקר מסוג זה לזיהוי זיהומים ולמנוע התפרצויות.
N Engl J Med 2020
לידיעה במדסקייפ