|
על-סמך סקירה סיסטמית, פורסמה הצהרת הסכמות בנוגע לחבישות המתאימות לטיפול בפצעים אקוטיים וכרוניים. ההנחיות הנוכחיות לטיפול בפצעי לחץ, כיב ברגל וכף רגל סוכרתית, וסקירות סיסטמיות נוגע לטיפול בכיבים עורקיים ברגל, או פצעים כירורגיים, לא ביססו את אסטרטגיות הטיפול בכל סוג פצע.
משנות השישים של המאה הקודמת, היה מקובל כי ריפוי פצע אופטימלי כאשר הפצע נותר בסביבה לחה, במקום חשוף לאוויר. פותחו חבישות חסימתיות או חצי-חסימתיות, המעודדות רה-אפיתליאליזציה וסגירה של הפצע, לטיפול בפצעים אקוטיים וכרוניים, להקלה על הכאב וזמן ההחלמה, ספיגת דם ונוזלי רקמה, ולהצבה והסרה ללא-כאב.
חבישות חסימתיות וחצי-חסימתיות כוללות חבישות Hydrocolloid, Alginate, Hydrogel, חבישות קצף, חבישות Hydrofiber וגאזות פרפין. וחבישות ללא הצמדה. מוצרים חדשים שפותחו ואמורים לעודד תהליכי אנגיוגנזה או להפחית את שיעור הזיהומים, כוללים קרם חומצה היאלרונית או חבישות ותוספי חבישות עם פחם פעיל או כסף.
החוקרים ערכו חיפוש ב-MEDLINE, EMBASE ו-Cochrane Controlled Clinical Trials Register, בין ינואר 1990 ועד יוני 2006, לזיהוי מחקרים להערכת יעילות חבישות מודרניות לטיפול בפצעים כרוניים ואקוטיים במסגרת סגירה עצמונית של הפצע (Secondary Intention). הם מצאו 99 מחקרים שענו על קריטריוני הבחירה, כולל 89 מחקרים אקראיים-מבוקרים, 3 מטה-אנליזות, 7 סקירות סיסטמיות ומחקר אחד להערכת עלות-תועלת.
המחקרים סיפקו מעט עדויות לפיהן חבישות Hydrocolloid עדיפות על גאזות סייליין או פרפין לריפוי מלא של פצעים כרוניים, ו-Aliginate היו עדיפים על חבישות מודרניות אחרות להטריה של פצעים נמקיים. בהשוואה לחבישות מסורתיות אחרות, או חבישות בציפוי-כסף, בהתאמה, חבישות Hydrofiber וקצף הביאו לירידה בזמן ההחלמה של פצעים אקוטיים.
הסקירה הסיסטמית סיפקה עדויות ברמה נמוכה בלבד ליעילות הקלינית של חבישות מודרניות, בהשוואה לגאזות סייליין או פרפין, מבחינת הריפוי, עם יוצא דופן אחד, Hydrocolloid. לא נמצאו עדויות לעדיפות של אחת החבישות המודרניות על אחרת, או עדיפות על פני גאזת סייליין או פרפין. החוקרים טוענים כי דרושים מחקרים נוספים בכדי לאסוף עדויות באיכות גבוהה (A).
המטרה של הצהרת ההסכמות הנלוות היתה לחפש אחר קונצנזוס בנוגע להמלצות שיסייעו לצוותים הרפואיים לבחור בחבישה המתאימה ביותר, מאחר שסקירה סיסטמית מצאה רק עדויות מוגבלות התומכות באינדיקציות לחבישות מודרניות.
בפאנל השתתפו 27 מומחים בריפוי פצע, ללא ניגודי אינטרסים ידועים, במטרה לגבש את ההמלצות.
המומחים הגיעו להסכמה גורפת בנוגע לשימוש בשילובים הבאים – עבור פצעים כרוניים (1) בשלב הטריה, הידרוג'ל (2) בשלב גרנולציה, חבישות קצף ובעלי היצמדות נמוכה (3) בשלב אפיתליאליזציה, Hydrocolloid וחבישות בעלי היצמדות נמוכה ובשלב אפיתליאליזציה של פצעים אקוטיים, חבישות בעלי היצמדות נמוכה. במצבים ספציפיים, היתה עדיפות לטיפולים הבאים – בעור עדין, חבישות בעלי היצמדות נמוכה, בפצעים מדממים, Alginate, ובפצעים בעלי ריח רע, פחם פעיל.
פצע כרוני הוגדר כפצע הצפוי להחלים תוך למעלה מ-4-6 שבועות, בשל גורם אחד, או יותר, המעכב את הריפוי, כולל כיבים ורידיים ברגל, פצעי לחץ, כף רגל סוכרתית, כוויות נרחבות ופצעי קטיעה. פצעים אקוטיים הוגדרו כפצעים הצפויים להחלים במסגרת הזמן הצפוי, ללא גורם מקומי או כללי לעיכוב תהליך הריפוי, כולל כוויות, תרומות שתל, Sacrococcygeal Cyst, נשיכות, כוויות קור, הסרת צלקות ושומות (Deep Dermabrasion) ורגנרציה של רקמה לאחר ניתוח.
שלבי ריפוי פצע הם הטריה (Debridement), או השלב בו נדרשת הטריה, גרנולציה, בה הפצע מחלים ע"י יצירת שכבה גרנולרית ורודה (רקמת גירעון), ואפיתליאליזציה, בה קרטינוציטים נודדים לאורך שטח הפצע.
שני צוותי המומחים הסכימו כי הקריטריונים הבאים היו שימושיים בבחירת החבישה המתאימה – כאב בזמן החבישה והסרת החבישה, טיפול באקסודט ונסבלות החבישה. מפתיע לגלות, כי הצהרות ההסכמה, עם ההסכמות החזקות מצד המומחים, לא זכו לתמיכה של עובדות ברמה הגבוהה ביותר (B) מהספרות, ייתכן וזאת מאחר שהאינדיקציות שהוגדרו במחקרים שפורסמו בעלי רלוונטיות מוגבלת למצבים אמיתיים, בהם יש לקחת בחשבון שיקולים כמו שלב תהליך הריפוי, או המאפיינים הספציפיים של המקרה.
לא נמצאו עדויות או קונצנזוס התומכים בהשערה כי חבישות ספציפיות, דוגמאת חבישות אנטי-בקטריאליות מצופות כסף, הן החבישות המתאימות ביותר במקרים נבחרים, דוגמאת טיפול בפצע מזוהם או מניעת זיהום. למרות שימוש נרחב בגאזות פרפין, לעיתים קרובות בשילוב עם חומרים מקומיים אחרים, המוחים לא הצליחו להגיע להסכמה בנוגע לערך הקליני שלהם.
Arch Dermatol. 2007;43:1291-1294, 1297-1304.
לידיעה במדסקייפ
|