במסגרת וועידת ה- WUWHS אושר מסמך הסכמה (Consensus Document) לטיפול בפצעים קשי ריפוי
המסמך מגדיר 6 סוגי פצעים (בהם: כיבים סוכרתיים, פצעי לחץ ופצעי טראומה) ככאלו שה-gold standard עבורם הוא טכנולוגיית V.A.C.. בהכנתו השתתפו 26 מומחים, בראשות Prof. Keith Harding מקרדיף
קווים מנחים חדשים לטיפול בפצעים קשי ריפוי: בשבוע שעבר הוצג בקנדה מסמך שכותרתו - "Best Practice – Vacuum Assisted Closure: Recommendations for Use, A Consensus Document". בהכנת המסמך נטלו חלק 26 רופאים מאירופה ומארה"ב.
המסמך קובע כי 6 סוגים של פצעים קשי ריפוי הם המתאימים ביותר לטיפול ב-V.A.C.: Diabetic foot ulcers; Complex leg ulcers; Pressure ulcers; Dehisced sternal wounds; Open abdominal wounds; ו- Traumatic wounds.
בדברי ההסבר שמצורפים למסמך קובע פרופ' הרדינג כי "מחקרים בתחום הוכיחו כי השימוש בטכנולוגיית V.A.C. הוביל לשורה של שינויים דרמטיים בקליניקה של הטיפול בפצעים קשי ריפוי בעשור האחרון".
היתרונות המרכזיים בשימוש בטכנולוגיה, באותן התוויות שקובע המסמך, כוללות: שיפור באחוזי ההישרדות; העלאת שיעור הסגירה של פצעים בדופן הבטן; הקטנת הצורך בניתוחים חוזרים; שיפור היחס עלות/תועלת במונחים כספיים; ושיפור איכות החיים של המטופלים.
השימוש ב-V.A.C. בישראל נפוץ בכל בתי החולים הציבוריים. נוסף על כך, על-פי המלצת רופא, ניתן לקבל את הטיפול בבית באמצעות צוות רפואי מיומן אשר עבר הכשרה מיוחדת לטיפול ב-V.A.C., על בסיס הסכמים קיימים עם משרד הביטחון, קופות החולים, חברות הביטוח וכן באופן פרטי.
על פי נתונים בהצגה קלינית ב"הדסה", בישראל קיימים בכל זמן נתון 11,000 חולים שסובלים מהבעיה, ועלות הטיפול השנתית בה מגיעה לסדר גודל של 150 מיליון שקל.
טכנולוגיית ה-V.A.C. מיועדת לטיפול מקומי (במקביל לטיפול סיסטמי), ולאחר טיפול בסיסי (הטרייה כירורגית / אוטוליטית / מכאנית). היא יוצרת לחץ שלילי (קבוע או מתחלף) על אזור הפצע ושואבת את ההפרשות מהמקום. כך היא מסייעת להפחית עומס בקטריאלי, לנטרל פרוטאזות (בעיקר MMP), להפחית את הבצקת באזור, לשמור על סביבה לחה ולעודד צמיחת רקמת גרנולציה ואפיתליזציה.
מנתוני החברה המשווקת בישראל (כמיטק) עולה כי שיעור ההצלחה של הטכנולוגיה בארה"ב עומד על 85%, וכי היא מצליחה להקטין את משך זמן הריפוי של פצע אקוטי ב-50%. כ- 10,000 איש טופלו עד כה בטכנולוגיה בישראל (90% בביה"ח; 10% בקהילה). ממוצע טיפול בביה"ח: 15 יום (טווח: 10-21 יום). ממוצע טיפול בקהילה: 28 יום.
במסגרת ההנחיות וההמלצות מציעים המחברים לבצע תכנון והערכת טיפול ולהגדיר היטב את מטרות הטיפול והתוצאות אליהן רוצים להגיע בסיום הטיפול. בחלק מהמקרים המטרה תהיה להמנע מסיבוכים נוספים ולשלוט בסימפטומים, ולאוו דווקא להשפיע על זמן הטיפול. ניתן למשל להגדיר מטרות כמו הפחתת שטח הפצע ב-50% , השגת סגירת פצע מושלמת או התגבשות גרנולציה של 80% מרקמת העור הפגועה.
כללית, המטרות הן בדר"כ להסיר הפרשות ולהפחית בצקות, שיפור זרימה מיקרווסקולרית של הדם, הפחתת המורכבות של הליך כירורגי לסגירת פצע , ועוד. בנוסף, השימוש ב-VAC יוצר סביבת פצע סגורה ולחה, אשר עשוייה לפעול כמחסום לבקטריות.
טכנולוגיית VAC עשויה לעזור גם בקידום תפקוד עצמאי, ניידות ונוחות של המטופלים.
המחברים מדגישים כי חשוב לזהות את החולים הצפויים להגיב לטיפול ב-VAC :
בפצעים כרוניים ה-VAC עשוי להועיל בסבירות גבוהה כאשר הפצע מאופיין באספקת דם טובה, עם מצע גרנולרי בריא, אספקת דם יציבה, והטרייה שנעשתה לאחרונה, גדול מ-2 ס"מ ורמת הפרשה גדולה. כמו כן, ככל שהמטופל מקבל טיפול רפואי כוללני מיטבי (תזונה, לחץ דם, רמות סוכר, טיפול בזיהומים), עם מעט תחלואה נלווית (או עם תחלואה נוספת אך נשלטת), חש בנוח (ללא כאבים) ובעל יכולת התמדה בטיפול – סיכויי הצלחת הטיפול ב-VAC יהיו גבוהים עוד יותר. למרות זאת, מסבירים המחברים שגם בפצעים שבהם לא מתקיימים הקריטריונים הנ"ל, עדיין VAC יכול להיות בעל תפקיד חשוב בטיפול, וכדוגמא הם מביאים את הטיפול בפצע של כף רגל סוכרתית.
לגבי פצעים אקוטיים, מודגש כי יש חשיבות רבה לבצע הטריות ולעקוב אחר ההמלצות הספציפיות בהתאם לסוג הפצע לפני שמתחילים בטיפול.
את המסמך המלא של ההמלצות ניתן להוריד לאחר רישום חינם - כאן.
הערת מערכת: יש לציין שה-V.A.C נמצא כטכנולוגיה עם יחס עלות/תועלת אטרקטיבי במס' עבודות שנעשו בחו"ל וגם בארץ. ניתוח עלות/תועלת שנעשה בישראל ע"י הכלכלן הרפואי בעז גנזבורג, עורך מדור מינהל רפואי, אף פורסם בסוף 2007 באתר – כאן. למרות התוצאה האטרקטיבית שהתקבלה באנליזה, טכנולוגיה זו, טרם נכללת בסל הגם שבועדה האחרונה היא זכתה לציון עדיפות גבוה....אימוץ ההמלצות גם ע"י האיגודים הישראלים הרלבנטים עשוי לקדם גם את הכללת הטכנולוגיה בסל, דבר שיאפשר הרחבת אוכלוסיית המטופלים העונה לקריטריונים.