מתוצאות מחקר פרוספקטיבי שפורסם במאי 2009 ב-Critical Care עולה, כי הנחיות לטיפול בצנתרים בדגש על היגיינת ידיים, עשויות להוביל לירידה משמעותית בזיהומים של מחזור הדם הקשורים לצנתר (catheter-related bloodstream infections, CRBSIs).
החוקרים כותבים כי CRSBIs הם בעיה משמעותית ביחידות לטיפול נמרץ. לאחרונה פורסם מחקר שמצא כי היגיינת ידיים טובה יותר לבדה, הובילה לירידה ב-CRSBI בקרב ילודים. שיפור ההיגיינה במחקר שפורסם נעשה באמצעות הדרכה ושיפור הבנת עובדי מערכת הבריאות. לאור שיעור גבוה של CRSBI ביחידות הטיפול נמרץ, החוקרים ערכו מחקר בינלאומי שבדק את ההשפעה של מסע פרסום חינוכי השם דגש על היגיינת ידיים וטיפול בצנתרים.
המחקר נערך ב-5 יחידות טיפול נמרץ מבוגרים בבתי חולים אוניברסיטאיים, בין ספטמבר לדצמבר 2003 (תקופת הבסיס שלפני ההתערבות) ובין מרץ ליולי 2004 (תקופת ההתערבות), ובדק את כל המאושפזים עם צנתר וורידי מרכזי. ההתערבות כללה תכנית חינוכית המתמקדת בהיגיינת ידיים, טיפול בצנתרים והכנת התרופות התוך-וורידיות. יעד המחקר העיקרי היה שיעור ה-CRSBIs ל-1000 ימי צנתר במהלך 4 חודשי הבסיס ו-5 חודשי ההתערבות. יעד המחקר המשני שנבדק היה ההיענות לשיפור היגיינת הידיים.
החוקרים בדקו 499 מאושפזים עם 6,200 ימי צנתר בתקופת הבסיס, ו-500 מאושפזים עם 7,279 ימי צנתר בתקופת ההתערבות. מתוצאות המחקר עולה, כי בתקופת הבסיס נמצאו 3.9 מקרי CRSBI ל-1000 ימי צנתר ולאחר ההתערבות שיעור ה-CRSBI ירד ל-1.1 מקרים ל-1000 ימי צנתר (p<0.001). ניתוח חד משתני ורב משתני מצאו סיכון גבוה יותר ל-CRSBI בתקופה הבסיסית שלפני ההתערבות. גורמי סיכון עצמאיים נוספים שנמצאו היו אשפוז בטיפול נמרץ פנימי ומין זכר.
זמן ההתפתחות של CRSBI היה ארוך יותר במהלך תקופת ההתערבות, בהשוואה לתקופה שלפני ההתערבות, באופן מובהק סטטיסטית (חציון של 9 ימים לעומת 6.5 ימים בהתאמה, p=0.02). למרות שההיענות לשיטות ההיגיינה עלתה רק במעט, מ-59% בתקופת הבסיס ל-65% בתקופת ההתערבות, חל שיפור בשיעור הביצוע הנכון של השיטה (22.5% לעומת 42.6%, p=0.003).
החוקרים מציינים כי קיימות מספר מגבלות למחקר, ביניהן חוסר רנדומיזציה ושונות באוכלוסיית המחקר. בתקופת ההתערבות נמצאו ציון McCabe גבוה יותר, יותר חולי טראומה, משך אשפוז ארוך יותר בטיפול נמרץ, צנתרים הנמצאים למשך זמן יותר ממושך ויותר תרביות דם שנלקחו, בהשוואה לתקופת הבסיס.
החוקרים מסכמים וכותבים כי פעולות מבוססות-ראיות לטיפול בצנתר, מורידות באופן משמעותי את שיעור ה-CRSBI. התוצאות מדגימות כי לשיפור בתפיסת עובדי הבריאות, כולל הדרכה ליד מיטת החולה, השפעה משמעותית על מניעת זיהומים אלו. הם מוסיפים כי מאמצים למניעת זיהומים ושיפור היגיינת הידיים חשובים ביותר לבטיחות החולה, לא רק לירידה בשיעור ה-CRSBI אלא גם למניעה של זיהומים נוזוקומיאליים אחרים.
Critical Care. 2009.
לידיעה במדסקייפ