מתוצאות מחקר שפורסם בגיליון יוני 2009 של ה- Archives of Surgery, עולה כי ניקוב של כפפות במהלך הניתוח מעלה את הסיכון לזיהום באתר הניתוחי (surgical site infection, SSI), אלא אם ניתנה אנטיביוטיקה מונעת.
החוקרים כותבים כי הצוות הניתוחי לובש כפפות סטריליות כמחסום מגן, על מנת למנוע מעבר של זיהום מהיד לפצע הניתוחי במהלך הניתוח. כאשר מתרחש ניקוב של הכפפה, המחסום נעלם ומחוללים זיהומיים יכולים לעבור לאתר הניתוחי. הצוות הרפואי החל להתייחס לכפפות כדרישה הכרחית להגנתו, לאור המודעת הגוברת לסיכון של חשיפה למחוללים שונים, בעיקר נגיף הכשל החיסוני (HIV) ונגיף הפטיטיס B.
החוקרים בדקו 4,147 ניתוחים עוקבים ביחידות כירורגיה כללית, כירורגיית כלי דם ויחידת הטראומה. יעד המחקר העיקרי היה שיעור ה-SSI, כפי שהגדיר ה- Centers for Disease Control and Prevention (CDC), ומשתנה הניבוי העיקרי היה פגיעה בסטריליות בשל ניקוב כפפה.
מתוצאות המחקר עולה כי מתוך 4,147 הניתוחים שבוצעו, ב-188 (4.5%) התרחש SSI. בניתוחים שבהם התרחש ניקוב של הכפפות היה סיכון גבוה יותר להתרחשות SSI, בהשוואה לניתוחים בהם לא נפגעה הסטריליות (OR 2.0, 95% CI 1.4-2.8, P<0.001).
הסיכון ל-SSI לאחר ניקוב הכפפה היה שונה במקרים בהם נעשה שימוש באנטיביוטיקה מניעתית, בהשוואה לניתוחים שבהם לא ניתן הטיפול המונע (p=0.005). בניתוחים בהם לא ניתנה אנטיביוטיקה מניעתית, הסיכוי לפתח SSI היה גבוה משמעותית לאחר ניקוב הכפפה, בהשוואה לניתוחים בהם נשמרה הסטריליות (OR 4.2, 95% CI 1.7-10.8, p=0.003). לעומת זאת, בניתוחים בהם ניתנה אנטיביוטיקה מניעתית, לא נמצא סיכון גבוה יותר באופן מובהק סטטיסטית לפתח SSI, כאשר התרחש ניקוב של הכפפה (OR 1.3, 95% CI 0.9-1.9, p=0.26).
החוקרים מציינים כי כאשר לא ניתנה אנטיביוטיקה מניעתית, ניקוב הכפפה במהלך הניתוח הוביל לעליית הסיכון ל-SSI, ומוסיפים כי זהו המחקר הראשון שבדק את הקשר בין SSI ופגיעה בשלמות הכפפות בסדרת ניתוחים גדולה.
מגבלות המחקר כללו מידע חסר על ניקוב הכפפות בהיקף של 22.1%, תכנון פרוספקטיבי-תצפיתי בהשוואה לתכנון אקראי-מבוקר, האפשרות של ערפלנים שלא זוהו ושימוש בשיטות שלא עברו תיקוף לזיהוי ניקוב הכפפה. בנוסף, היות והמחקר נערך בשנים 2000-2001, התרחשו שינוים משמעותיים בשכיחות המחוללים הזיהומיים הרלוונטיים.
לאור תוצאות המחקר, החוקרים ממליצים על ביצוע פעולות להורדת השכיחות של ניקוב הכפפה, כגון לבישה של כפפות כפולות והחלפה שגרתית של כפפות במהלך ניתוחים ארוכים. הם מוסיפים כי בהיעדר ביצוע פעולות מונעות כאלו, יש לשקול מתן אנטיביוטיקה מניעתית בכל הניתוחים ה"נקיים". עם זאת, יש לשקול את היתרונות של גישה זו למניעת SSI מול העלויות ותופעות הלוואי של מתן אנטיביוטיקה מונעת, כולל תגובות אלרגיות והתפתחות עמידות לתרופות.
במאמר מערכת שפורסם בתגובה, נכתב כי ההמלצה להרחיב את ההנחיות למתן אנטיביוטיקה מונעת אינה מוצדקת. למרות שהסיכון ל-SSI (עם וללא ניקוב הכפפה) בחולים שלא טופלו באנטיביוטיקה מונעת, היה גבוה יותר בצורה מובהקת, תוצאות מחקר זה ומחקרים נוספים תומכות בצורה משמעותית יותר בפעולות להקטנת הסיכון לניקוב הכפפה. פעולות אלו הן זולות יותר, עשויות להיות יעילות יותר ופחות סביר שיעוררו תגובות אלרגיות או תופעות לוואי, בהשוואה למתן אנטיביוטיקה מונעת לכל החולים.
Arch Surg. 2009;144:553-558.
לידיעה במדסקייפ