ממחקר חדש עולה כי הזרקת בוטוליניום טוקסין לשריר סביב פצע בפנים משפר את מראה הצלקת לאחר החלמתה. לדברי החוקרים, שיתוק-כימי הוא טיפול מבטיח בעל ערך כטיפול אדג'וונטי לרופאים וחולים המעוניינים להשיג את התוצאות הקוסמטיות הטובות ביותר.
החוקרים בדקו אם שיתוק-כימי של פציעות בפנים המושרה ע"י בוטוליניום טוקסין משפיע על המראה הקוסמטי לאחר ריפוי הפצע ב-31 משתתפים.
חציון מדד VAS (Visual Analog Scale - 0 = התוצאה הגרועה ביותר, 10 = תוצאה אידיאלית) למראה הצלקת לאחר 6 חודשים עמד על 8.9 בקבוצת המטופלים בבוטוליניום טוקסין, לעומת 7.2 ממטופלי פלסבו, שיפור משמעותי (p=0.0003).
פרט לכאבי ראש קלים באחד ממטופלי הפלסבו, לא נרשמו סיבוכים או תופעות לוואי.
חשוב לזכור את מגבלות המחקר, אך נראה סביר להציע את הטיפול לחולים לאחר פציעות ראש בעלות סיכון לצלקת בולטת. ביופסיה מסוג Punch Biopsy בגודל 3 מ"מ אינה צפויה להביא ליתרון משמעותי. עם זאת, נראה כי שיתוק-כימי טוב במקרים של חתך גדול יותר או פצעים טראומטיים בעלי אוריינטציה שלילית.
שיתוק פצעים כאלו גורמת לעיתים קרובות לחסרים תפקודיים קלים וזמניים, דוגמאת צניחת עפעף. החולים מקבלים את מלוא המידע ונותנים את הסכמתם לטיפול ובד"כ מקבלים את ההפרעה הזמנית הזו היטב.
החוקרים מאמינים כי הטיפול דורש רופא בעל ניסיון בהזרקות בוטוליניום טוקסין בפנים. הם אינם מאמינים כי הטכניקה מוגבלת לסוג מסוים של בוטוליניום טוקסין.
החוקרים מוסיפים כי מחקרים נוספים גדולים צריכים להתייחס לנושא פציעות במצח וכן פגיעות בחלק התחתון של הפנים והצוואר. כיום מתקיימים הדיונים באשר לפרטי המחקרים העתידיים.
Mayo Clin Proc 2006;81:1023-1028.
לידיעה במדסקייפ