מאת ד"ר בן פודה שקד
ממחקר חדש אשר בוצע בקרב אמהות מניקות הנשאיות ל-HIV בטנזניה ופורסם בגיליון אוגוסט של ירחון American Journal of Clinical Nutrition עולה כי נטילת תוספי ויטמין A ובטא-קרוטן (VA/BC) מגבירה את עומס נגיפי ה-HIV בחלב האם, ולפיכך מגבירה את הסיכון להעברת הזיהום מאם לילד.
החוקרים מסיקים כי לא ניתן להמליץ על תוספים יומיים של ויטמין A ובטא-קרוטן במינונים גבוהים בנשים מניקות הנשאיות ל-HIV בצורה בטוחה. הם מזכירים כי מחקרים קודמים בתחום הראו כי עבור תינוקות לאמהות החיוביות ל-HIV באפריקה, היתרונות של הנקה עולים על הסיכונים הכרוכים בהעברת המחלה. במחקר אחד אשר בוצע במלאווי ובחן נשים החיוביות ל-HIV ואת תינוקיהן, נמצא כי ילדים אשר לא ינקו הראו ערכים ממוצעים נמוכים משמעותי של כל הסמנים התזונתיים באופן המעיד על עצירת הגדילה, תת-משקל ודלדול.
במחקר נוסף אשר נערך בזמביה, מוסיפים החוקרים, נמצא כי השרידות של תינוקות עם אמהות החיוביות ל-HIV הייתה טובה יותר עם משך ארוך יותר של הנקה. התמותה בתום שנתיים עמדה על 9.7% באלו שינקו עד גיל 18 חודשים לכל הפחות בהשוואה ל-17.4% באלו שחדלו לינוק בגיל 5 חודשים.
על פי ארגון הבריאות העולמי (WHO), מזכירים החוקרים, כאשר ישנה האפשרות לטיפול מניעתי כנגד העברת הזיהום מאם לתינוק, יש להמשיך בהנקה למשך שנה לפחות.
במחקר הנוכחי, מתארים החוקרים כיצד מגבירה נטילת ויטמינים את השלת נגיף ה-HIV בחלב האם. הם מדווחים כי אספו דגימות חלב אם מ-594 נשים טנזניות במהלך השבועיים שקדמו ללידה ומדי שלושה חודשים לאחריה למשך שנתיים. תוך הקצאתן האקראית, טופלו הנשים במינון יומי של VA/BC (5000 IU של ויטמין A ו-30 מ"ג של בטא-קרוטן), מולטי-ויטמינים עם או ללא VA/BC, או לחילופין תרופת דמה.
החוקרים מצאו כי למולטי-ויטמינים לא הייתה השפעה , בעוד שאחוז דגימות חלב האם עם עומס נגיפי ניתן לזיהוי היה גבוה משמעותית בקרב נשים שטופלו ב-VA/BC (51.3%) לעומת נשים שלא טופלו בתוספים אלו (44.8%). לדבריהם, ההשפעה נעשתה ניכרת שישה חודשים ומעלה לאחר הלידה (סיכון יחסי, 1.34).
באשר לשאלה כיצד מגבירים ויטמין A או בטא-קרוטן את מידת ההשלה של HIV בחלב האם, מבהירים החוקרים כי אינה מובנת דיו. הם מציינים כי חוקרים אחרים הציעו שויטמין A עשוי להגביר את ההתמיינות של תאים מיאלואידיים ולימפואידיים, באופן המוביל לביטוי מוגבר של הקולטן Chemokine receptor 5 (CCR5), אחד הקו-רצפטורים הממברנליים בהם עושה נגיף ה-HIV על מנת לחדור לתאים. בנוסף, חומצה רטינואית יכולה לגרום ל-upregulation של אותם הרצפטורים, כתופעת לוואי של האצת ההתמיינות של מונוציטים למאקרופגים, אולם לא ברור לדבריהם אם יש לכך השפעה על מאקרופגים שאינם מתחלקים המצויים בחלב האם.
בעבודתם זו מצאו החוקרים כי ריכוזי הבטא-קרוטן בחלב האם, אולם לא ריכוזי הרטינול, קשורים בצורה מובהקת לעלייה בעומס הנגיפי. לפיכך, הם מסבירים, בטא קרוטן היה ככל הנראה בעל השפעה בלתי תלויה בזו של ויטמין A.
לאור ממצאיהם אלו, מסיקים החוקרים כי יש להימנע מנטילת תוספי ויטמינים A ובטא-קרוטן יומיים במינונים שנבדקו בקרב נשים מניקות החיוביות ל-HIV.
Am J Clin Nutr 2010
לידיעה במדסקייפ