שיעורי הזיהוי של אדנומות מתקדמות וסרטן מעי גס ורקטום היו גבוהים יותר עם שלוש בדיקות דו-שנתיות לזיהוי דם סמוי בצואה, בהשוואה לבדיקת סיגמואידוסקופיה יחידה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש מנורבגיה שפורסמו בכתב העת Gastroenterology.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את היעילות של סיגמואידוסקופיה ובדיקת FIT (Fecal Immunochemical Testing) כבדיקת סקר לסרטן מעי גס ורקטום. המחקר כלל משתתפים בגילאי 50-74 שנים שהתגוררו בדרום-מזרח נורבגיה, אשר נבחרו באקראי והוזמנו בין 2012-2019 לבדיקת סיגמואידוסקופיה גמישה חד-פעמית או בדיקת FIT אחת לשנתיים. בדיקת קולונוסקופיה הומלצה לאחר סיגמואידוסקופיה במידה וזוהה פוליפ בקוטר 10 מ"מ ומעלה, זוהו לפחות שלוש אדנומות, אדנומות מתקדמות, או סרטן מעי גס ורקטום, או לאחר בדיקת FIT עם מעל 15 מיקרוגרם המוגלובין לגרם צואה.
המחקר כלל 139,291 משתתפים; מבין אלו, 69,195 חולקו באקראי לבדיקת סיגמואידוסקופיה ו-70,096 חולקו לבדיקת דם סמוי בצואה. שיעורי ההשתתפות עמדו על 52% בקבוצת הסיגמואידוסקופיה, על 58% לבדיקת FIT ראשונה ו-68% לשלוש בדיקות FIT עוקבות.
בהשוואה לסיגמואידוסקופיה, שיעורי אבחנת סרטן מעי גס ורקטום היו דומים בסבב FIT הראשון (0.25% לעומת 0.27%; יחס סיכויים של 0.92; רווח בר-סמך 95% של 0.75-1.13), אך גבוהים יותר לאחר שלושה סבבי FIT (0.49% לעומת 0.27%; יחס סיכויים של 1.87; רווח בר-סמך 95% של 1.54-2.27).
שיעורי זיהוי אדנומות מתקדמות היו נמוכים יותר לאחר סבב FIT הראשון, בהשוואה לסיגמואידוסקופיה (1.4% לעומת 2.4%; יחס סיכויים של 0.57; רווח בר-סמך 95% של 0.53-0.62), אך גבוהים יותר לאחר שלוש בדיקות FIT (2.7% לעומת 2.4%; יחס סיכויים של 1.14, רווח בר-סמך 95% של 1.05-1.23).
החוקרים מדווחים על 33 אירועים חריגים חמורים בקבוצת בדיקת סיגמואידוסקופיה, בהשוואה ל-47 אירועים חריגים חמורים בקבוצת FIT (0.05% לעומת 0.07%, בהתאמה, p=0.13).
לסיכום, ממצאי המחקר מעידים על שיעורי השתתפו גבוהים יותר וזיהוי מספר רב יותר של ממאירויות מעי גס ורקטום ואדנומות מתקדמות עם בדיקות חוזרות לזיהוי דם סמוי בצואה, בהשוואה לבדיקת סיגמואידוסוקפיה.
Gastroenterology Nov 20, 2020