היפרגליקמיה בקבלה לאשפוז, ללא תלות בנוכחות או העדר סוכרת, הינה גורם מנבא מרכזי של תמותה על-רקע COVID-19 וחומרת הזיהום הנגיפי בקרב חולים שאינם במצב מסכן חיים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש מספרד שפורסמו בכתב העת Annals of Medicine.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין רמות סוכר בדם בקבלה לאשפוז ובין התמותה באשפוז של חולים במצב לא קריטי שאושפזו בשל COVID-19. המחקר הרטרוספקטיבי כלל חולים שאושפזו בספרות וסווגו לשלוש קבוצות על-פי רמות הסוכר בדם בקבלה: מתחת ל-140 מ"ג/ד"ל, 140-180 מ"ג/ד"ל ומעל 180 מ"ג/ד"ל. התוצא העיקרי היה שיעורי התמותה מכל-סיבה באשפוז.
מבין 11,312 חולים, רק 2,218 (18.9%) אובחנו עם סוכרת ו-2,289 חולים (20.4%) הלכו לעולמם במהלך האשפוז. שיעורי התמותה באשפוז עמדו על 15.7% באלו עם רמות סוכר בקבלה מתחת ל-140 מ"ג/ד"ל, 33.7% עם ערכי סוכר בדם בטווח 140-180 מ"ג/ד"ל ו-41.1% באלו עם רמות סוכר בקבלה לאשפוז של מעל 180 מ"ג/ד"ל (p<0.001).
הסבירות המצטברת לתמותה הייתה גבוהה יותר משמעותית בחולים עם היפרגליקמיה, בהשוואה לחולים עם ערכי סוכר תקינים בקבלה לאשפוז, ללא תלות בנוכחות/העדר סוכרת. לאחר תקנון לגיל, סוכרת, יתר לחץ דם וערפלנים אחרים, היפרגליקמיה זוהתה כגורם סיכון בלתי-תלוי לתמותה (עליה של 50% בסיכון לתמותה באלו עם ערכי סוכר בקבלה מעל 180 מ"ג/ד"ל ועליה של 48% בסיכון לתמותה באלו עם ערכי סוכר בדם בטווח 140-180 מ"ג/ד"ל). היפרגליקמיה לוותה גם בסיכון מוגבר להנשמה מלאכותית, אשפוז ביחידת טיפול נמרץ ותמותה.
ממצאי המחקר מעידים כי היפרגליקמיה בעת הקבלה לאשפוז הינה גורם סיכון מנבא לתמותה מכל-סיבה בקרב חולים במצב לא-קריטי שאושפזו בשל COVID-19, ללא תלות בהיסטוריה של סוכרת.
Ann Med. Published online November 23, 2020
לידיעה במדסקייפ