חדשות

סמנים בדם עשויים לסייע בחיזוי הסיכון למחלות לב וכלי דם בחולים עם מחלת כליות כרונית (Journal of the American Society of Nephrology)

13/02/2022

 

במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American Society of Nephrology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מודלים המבוססים על סמנים כלייתיים ולבביים חדשים מנבאים בצורה הטובה ביותר את הסיכון למחלה קרדיווסקולארית טרשתית לאחר עשר שנים בחולים עם מחלת כליות כרונית.

 

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים עם מחלת כליות כרונית עשויים להיות בסיכון גבוה למחלה קרדיווסקולארית טרשתית. עם זאת, אין מודלים לחיזוי הסיכון למחלה קרדיווסקולארית טרשתית בחולים עם מחלת כליות כרונית המסייעים בהליכי קבלת החלטות לטיפול ומניעה.

 

כעת החוקרים פיתחו ותיקפו מודלים לחיזוי הסיכון למחלה קרדיווסקולארית טרשתית בחולים עם מחלת כליות כרונית, אשר כללו משתתפים ללא היסטוריה של מחלה קרדיווסקולארית ממחקר Chronic Renal Insufficiency Cohort. מחלה קרדיווסקולארית טרשתית הוגדרה כהופעה לראשונה של אירוע מוחי או אוטם לבבי.

 

מבין 2,604 משתתפים (גיל ממוצע של 55.8 שנים; 52% גברים), 252 חולים אובחנו לראשונה עם מחלה קרדיווסקולארית טרשתית בתוך עשר שנים. בהשוואה לנוסחאות ה-American College of Cardiology/American Heart Association (שטח מתחת לעקומת ה-ROC של 0.730), מודל ראשון שכלל נתונים ממדגם CRIC בדומה לנוסחאות ה-ACC/AHA הדגים תוצאות טובות יותר (שטח מתחת לעקומת ה-ROC של 0.736, P=0.03).

 

מודל שני שהתבסס על משתנים קליניים (כולל גיל, ריכוז HDL, לחץ דם סיסטולי, עישון בהווה, יחס אלבומין:קריאטינין בשתן, המוגלובין מסוכרר והמוגלובין) הדגים תוצאות טובות עוד יותר (שטח מתחת לעקומת ה-ROC של 0.760). עם זאת, מודל שלישי שכלל גם סמנים בדם (גיל, כולסטרול כולל, HDL, עישון פעיל, יחס אלבומין:קריאטינין בשתן, המוגלובין מסוכרר, Apolipoprotein B, hsCRP, טרופונין ו-NT-proBNP) היה יעיל עוד יותר (שטח מתחת לעקומת ה-ROC של 0.711) והיה טוב יותר משמעותית מהמודל הקליני (p=0.001).

 

הן המודל הקליני והן המודל שכלל גם סמנים בדם שיפרו את הסיווג מחדש של אירועים שאינם אירועים קרדיווסקולאריים טרשתיים, בהשוואה לנוסחאות ה-ACC/AHA (6.6% ו-10.0%, בהתאמה).

 

בחולים שפיתחו אירוע קרדיווסקולארי טרשתי תועדו רמות גבוהות יותר של המוגלובין מסוכרר, לחץ דם סיסטולי ודיאסטולי, יחס אלבומין:קריאטינין בשתן, טרופונין T ו-NT-proBNP; בחולים אלו תועדו גם רמות נמוכות יותר של HDL, קצב פינוי גלומרולארי משוער והמוגלובין מסוכרר, בהשוואה לחולים ללא אירוע קרדיווסקולארי טרשתי.

 

החוקרים כותבים כי למרות התוצאות המבטיחות של המודלים הללו בחיזוי הסיכוי למחלה קרדיווסקולארית טרשתית בתוך עשר שנים, דרושים מחקרים קליניים במטרה לבחון את השיפור בטיפול בחולים ומניעת מחלות עם מודלים אלו.

 

Journal of the American Society of Nephrology, Feb 2022

 

לידיעה במדסקייפ

 

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© e-Med 2024 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני