תוצאות מחקר, שפורסם במהדורת ה-15 ביולי של Arthritis and Rheumatism מציעות, כי חולים הסובלים מפיברומיאלגיה, הפרעת כאב כרונית במערכת השריר-שלד, הם בעלי הימצאות גבוהה של הפרעות שינה, וכי בעיות אלה משחקות תפקיד חשוב בהחמרת תסמיניהם.
במסגרת המחקר החוקרים ניתחו שינה, כאב, דיכאון ותפקוד גופני ב-600 חולים עם פיברומיאלגיה. כל החולים עברו הערכה התחלתית, ו-492 עברו הערכה נוספת שנה לאחר מכן.
החוקרים מדווחים, כי הקריטריונים לבעיית שינה נענו על-ידי 96% מהחולים בתחילת המחקר ועל-ידי 94.7% לאחר שנה. באנליזה שבוצעה להערכת השפעתם של הממצאים ההתחלתיים על הערכים לאחר שנה, נמצא כי אף אחד מהמשתנים ההתחלתיים לא ניבא איכות שינה. על-פי הדיווח, איכות שינה התחלתית ניבאה כאב, כאב התחלתי ניבא תפקוד גופני, ותפקוד גופני התחלתי ניבא דכאון לאחר שנה.
החוקרים מציינים, כי מחקרי עבר אודות פיברומיאלגיה הראו הימצאות של מספר תסמינים, כולל כאב, יכולת ירודה לבצע פעולות יומיומית, בעיות שינה ודיכאון.
לדברי החוקרים, לא ברור האם אחד מהתסמינים הללו גורם לאחרים, משום שכולם זוהו באותו הזמן וכולם קשורים זה לזה. קלינאים רבים מאמינים, כי ייתכן שדיכאון גורם לתסמיני הפיברומיאלגיה, מה שמשפיע על אופן הטיפול בחולים אלה בקליניקה. המחקר מראה, כי דיכאון נמצא, למעשה, בסוף קסקדה של תסמינים, המתחילים בבעיות שינה.
הממצאים מצביעים על כך, שאוכלוסיה זאת עשויה להרוויח ממגוון טיפולים, הן תרופתיים והן התנהגותיים, לשיפור השינה.
תרופות לשינה טובה יותר, שפותחו לאחרונה, עשויות לסייע לקבוצה זאת במיוחד. בנוסף, קלינאי התנהגות יכולים ללמד חולים אלה טכניקות להיגיינת שינה טובה, שעשויות לתרום יחד עם התרופות לשיפור השינה.
מסקנת החוקרים הייתה, כי בהתבסס על ממצאיהם שיפור השינה יביא לשיפור בכאב, בתפקוד ובדיכאון.
Arthritis Rheum 2008;59:961-967
לידיעה במדסקייפ
