צעדים פשוטים למניעת פריחות עוריות – דוגמת קרם הגנה מפני השמש וניקוי העור – מסייעים בהפחתת הסיכון לסיבוכים בחולים עם סרטן המעי הגס והרקטום המטופלים ב- Panitumumab.
לדברי החוקרים, ידוע כי חולים המטופלים במעכב EGFR (Epidermal Growth Factor Receptor) נוטים לפתח פריחות עוריות דמויות-אקנה.
ההיארעות של פגיעה טוקסית עורית בדרגה 2, או יותר, במהלך תקופת טיפול בת 6 שבועות, ירדה בלמעלה מ-50% לאחר טיפול מונע בעור, בהשוואה לטיפולים בעור לאחר הופעת הפריחה.
החוקרים הציגו את ממצאי המחקר בכנס השנתי ה-6 של ASCO-GI (American Society of Clinical Oncology – Gastrointestinal).
במסגרת המחקר, חולים שטופלו ב- Panitumumab ביחד עם 5-Fluorouracil, Leucovorin ו-Irinotecan, חולקו באקראי לקבלת טיפול מונע בעור או לטיפול בתגובות העוריות לאחר הופעת הפריחה.
לחולים שחולקו לקבלת טיפול מונע (n=48) הורו החוקרים להשתמש בקרם לחות בבוקר ובמשחת סטרואידים מקומית (1%) לפני השינה, למריחה על הפנים, ידיים, רגליים, צוואר, גב וחזה. כמו כן, ייעצו להם להשתמש בקרם הגנה עם SPF של מעל 15, בכל חשיפה לשמש, וכן ניתן להם מרשם לטיפול ב-Doxycycline במינון 100 מ"ג, פעמיים ביום.
חולים שחולקו לקבלת טיפול לאחר הופעת הפריחה (n=47) טופלו בהתאם לבחירת הרופא.
חולים בקבוצת הטיפול המונע היו במעקב במשך 31 שבועות, ואלו בקבוצת הביקורת היו במעקב במשך 40 שבועות.
למעלה ממחצית מהחולים בכל קבוצה היו גברים. המצב התפקודי של כל המשתתפים היה טוב. כולם אובחנו עם סרטן מעי גס גרורתי, ובלמעלה ממחצית מהחולים זוהתה גרורה ביותר מאתר אחד.
החוקרים טוענים כי טיפול מונע הינו יעיל יותר במניעת סיבוכים עוריים בהשוואה לטיפול שניתן לאחר הופעת הפריחה.
שכיחות תגובות דמויות-אקנה בדרגה 3 עמדו על 4% בקבוצת הטיפול המונע ו-21% בקבוצה המקבילה. שכיחות גרד בדרגה 3 עמדה על 2% ו-11% מהמטופלים, בהתאמה. פריחה פוסטולרית זוהתה ב-4% ו-17% מהמטופלים, בהתאמה.
לא דווח על פרוניכיה בדרגה 3 בקבוצת הטיפול המונע, אך בקבוצת הטיפול לאחר הופעת פריחה עמדה השכיחות על 6%.
החוקרים מציינים כי חולים בקבוצת הטיפול המונע דיווחו על התדרדרות קלה יותר במדדי איכות החיים.
לידיעה ב-Doc's Guide
