קרטוקונוס, המאופיין בעיוות והידקקות של הקרנית, הינו לרוב דו צדדי אך יכול לפגוע באופן לא סימטרי. בשלבים הראשונים הקרטוקונוס גורם לירידה בחדות הראייה שנובעת מהתגברות קוצר ראייה ואסטיגמטיזם אירגולרי. משקפיים יכולים לאפשר ראייה טובה רק בשלבי המחלה הראשונים, ובעקבות החמרת האסטיגמטיזם האירגולרי יש צורך בעדשות מגע קשות. במצבים מתקדמים של קרטוקונוס יש אובדן ראייה כתוצאה מעכירות בקרנית ויש צורך בהשתלת קרנית. שכיחות הקרטוקונוס היא 1:375 בהולנד, ו- 1:84 בקרב אוסטרלים בגיל 20 שנים או יותר ומגיעה ל- 1:45 בקבוצות אתניות מסוימות. הקרטוקונוס נדיר לפני גיל 10 שנים והאבחנה נעשית לרוב בגיל 15 עד 30 שנים. יש החמרה במצב עד להתייצבות ספונטנית של המצב באמצע שנות השלושים. האבחנה וניטור ההתקדמות מתבצעים על ידי טומוגרפיה של הקרנית שמתעדת באופן כמותי את האירגולריות של קעור הקרנית ואת עובייה. הטיפול המקובל כולל תיקון ההפרעות בתשבורת והשתלת קרנית כאשר הדבר לא מתאפשר. גישה חדשה היא לעצור את התקדמות הקרטוקונוס בשלב מוקדם בו ניתן עדיין להגיע לראייה טובה עם משקפיים באמצעות קרוס-לינקינג. גישה זו מבוססת על התוצאות של שלושה מחקרים מבוקרים עם רנדומיזציה במבוגרים. הקרוס-לינקינג מגדיל את הנוקשות הביומכנית של הקרנית אך מכניזם הפעולה שלו לא ידוע. הקרטוקונוס לעיתים שכיחות מתקדם יותר אם האבחנה הייתה בילדות ויש המשערים שבמצבים כאלה ההידרדרות מהירה יותר. מספר מחקרים רטרוספקטיביים על קרוס-לינקינג בחולים צעירים מצאו השפעה טובה. מחקר KERALINK הינו מחקר מבוקר עם רנדומיזציה שבדק את יעילות ובטיחות הטיפול בקרוס-לינקינג בגיל 10 עד 16 בהשוואה למעקב בלבד.
החוקרים היו מבריטניה: מבית החולים לעיניים מורפילדס בלונדון, מהקולג' האוניברסיטאי של לונדון, מבית הספר לרפואה של האוניברסיטה של St. Andrews, מבית החולים Royal Hallamshire Hospital בשפילד וחברי קבוצת המחקר KERALINK. המחקר היה מבוקר, אקראי ו- Observer-masked. נכללו בו 60 משתתפים בגיל 10 עד 16 שנים עם קרטוקונוס מתקדם והבדיקות בוצעו בעין אחת של כל משתתף. הם עברו רנדומזציה לקבוצת המחקר שכללה 30 עיניים שטופלו בקרוס-לינקינג עם טיפול מקובל ולקבוצת ביקורת שכללה 30 עיניים שטופלו רק עם משקפיים או עדשות מגע לתיקון הראייה ומעקב. התוצא העיקרי היה מידת הקרטומטריה של קעור הקרנית כמדד של שיפוע הקרנית כעבור 18 חודשים. תוצאים משניים היו התקדמות הקרטוקונוס שהוגדרה כהגדלה ב- 1.5 דיופטר במידת הקעור, חדות הראייה ועובי הקרנית באפקס של הקרטוקונוס.
התוצאות הופקו מבדיקות של 30 עיניים מקבוצת הקרוס-לינקונג, ו- 28 עיניים מקבוצת הביקורת. מידת קעור הקרנית כעבור 18 חדשים הייתה 49.7 דיופטר בקבוצת הקרוס-לינקינג, ו- 53.4 דיופטר בקבוצת הביקורת, וההבדל היה משמעותי מבחינה סטטיסטית. גם ההבדלים מבחינת חדות הראייה היו לטובת העיניים שטופלו בקרוס-לינקינג. התקדמות של הקרטוקונוס נמצאה ב- 2 עיניים המהוות 7% בקבוצת הקרוס-לינקינג בהשוואה ל- 12 עיניים המהוות 43% בקבוצה של הטיפול השגרתי. חישוב של unadjusted odds ratio הראה שהעיניים בקבוצת הקרוס-לינקינג היו עם סיכוי נמוך ב- 90% להידרדר בהשוואה לעיניים בקבוצת הביקורת של טיפול שיגרתי בלבד.
המסקנות היו שקרוס-לינקינג עוצר את התקדמות הקרטוקונוס ברוב החולים הצעירים. יש לשקול קרוס-לינקינג כטיפול ראשוני במחלה מתקדמת. אם עצירת התקדמות הקרטוקונוס תשמר למשך זמן ארוך, ייתכן שהיא עשויה למנוע בעתיד את הצורך בעדשות מגע או השתלת קרנית.
Larkin DFP, Chowdhury K, Burr JM, Raynor M, Edwards M, Tuft SJ, Catey Bunce C, Caverly E, Doré C, on behalf of the KERALINK Trial Study Group
Effect of Corneal Cross-linking versus Standard Care on Keratoconus Progression in
Young Patients
The KERALINK Randomized Controlled Trial
Ophthalmology 2021;128:1516-1526
