הרצאות מצגות

סיקור וידאו מלא של יום העיון ''שנה חדשה – עדכונים חדשים באוסטיאופורוזיס'' מה-1/1/17 מוצג כעת באתר האגודה לאנדוקרינולוגיה

25/01/2017

מאת מערכת אי-מד

ביום העיון New Year – New Data on OP שהתקיים ב-1/1/17 נכללו 3 הרצאות :

1.      ד"ר מרב פרנקל הציגה את הרצאתה של פרופ' אתל סיריס Old and New Challenges in the Management of Osteoporosis . להלן עיקרי הרצאתה:

·         2 מיליון שברים בשנת 2005 בארה"ב תוך השלכות כלכליות רבות כמובן.

·         רבים מהשברים האוסטיאופורוטיים מתרחשים בשלב האוסטיאופני וזה למרות צפיפות עצם שאינה מוגדרת עדיין כאוסטאופורוזיס, לכן חשוב ונחוץ לשכלל גורמי סיכון נוספים היכולים לנבא שבר .

·         הזמינות של כלים ובדיקות לזיהוי מטופלים בסיכון לשברים (ולא רק בדיקת צפיפות עצם, FRAX  למשל) , והטיפול היעיל והבטוח למניעת שברים הפכו להיות זמינים ביותר.

·         ישנה ירידה משמעותית בניפוק הביספוספונטיים הפומיים לפי נתוני מדיקר בארה"ב.

·         ישנה עצירה בהפחתת השברים בארה"ב, לדוגמה בצוואר הירך וזה מיוחס בין היתר  לחשש המטופלים מת.ל ובשל ירידה בתגמול לביצוע של בדיקת צפיפות עצם.

·         לעתים המטופלים לא מקבלים מספיק הסבר מהמטפלים לגבי הסיכון של הטיפולים מול התועלת במניעת השבר.

·         טיפול מניעתי שניוני בשברים מהווה מטרה קריטית וחשובה במניעת שברים חוזרים ובהקטנת סבל וחיסכון בעלויות טיפול.

·         שירותים מסוג  Fracture liaison הוקמו בעולם וגם בארץ בכדי להתגבר על אחוז המטופלים הנמוך שמקבלים טיפול לאחר שבר אוסטיאופורוטי.

·          ההרצאה מסתיימת בתקווה ובאמונה שלמטפלים באוסטיאופורוזיס יש את היכולת לעמוד באתגרים הקיימים עדיין לניהול אופטימלי של אוסטיאופורוזיס ומניעת שברים.

 

2.      ד"ר פנינה רוטמן-פיקלני הציגה בהרצאתה את הנחיות של ה-AACE/ACE שפורסמו בספטמבר 2016 לטיפול ואבחון אוסטיאופורוזיס בנשים פוסט מנופאוזליות. ההנחיות מדגישות הצורך בהערכת הסיכון ללקות באוסטיאופורוזיס בנשים לאחר גיל 50 ומפרטות את הברור הנדרש בחולות אלו.  ד"ר רוטמן שוחחה על העדכונים המוצעים באלגוריתם הטיפולי:

·         החלוקה הראשונית היא למטופלים עם / ללא היסטוריה של שבר.

·         לאנשים ללא שבר קודם הטיפול בקו הראשון כולל אלנדרונט, דנוסומאב, ריסידרונאט, או חומצה זולדרונית.

·         לאנשיםעם שבר קודם טיפול הקו הראשון הוא דנוסומאב, חומצה זולדרונית, או טריפאראתייד.

·         חופשה טיפולית אינה מומלצת עם דנוסומאב!

·         הנחיות החדשות ממליצות על הפסקת טיפול בביספוספונאטים פומיים כעבור 5 שנות יציבות בחולים שהם בסיכון בינוני לשברים וכעבור 10 שנים בחולים שהם בסיכון גבוה.

·         הפסקת הטיפול בחומצה זולדרונית צריכה להישקל כעבור שלוש ו-שש שנות טיפול רצופות בחולים שנמצאים בסיכון בינוני וגבוה, בהתאמה

 

 

להרצאה המלאה

3.      נושא הרצאתה של ד"ר ליאנה טריפטו-שקולניק היה שברים במפסיקי דנוסומאב. (פרוליה)

·         פרוליה היא תרופה אנטירסורפטיבית מאוד פוטנטית, בעלת מנגנון ביולוגי ייחודי והפיך.

·         היות ומנגנון פרוליה הוא הפיך, עם סיום הטיפול קיים שחלוף ער כריבאונד.

·         מחקר הדגל של פרוליה שנמשך כשלוש שנים והוכיח ירידה בהיארעות השברים בכל אתרי המפתח המשיך לשבע שנים נוספות וכיום יש כעשר שנים של ניסיון מחקרי עם פרוליה-

עלייה מתמדת בצפיפות העצם והפחתת השברים (בשיטת (virtual placebo.

לאחרונה , פורסמו  מספר מקרים בהם מטופלים שהופסק להם דנוסומאב חוו  תופעת ריבאוונד, תופעה בה חווה המטופל  היארעות שברים זמן קצר לאחר הפסקת התרופה

·         יש להעלות מודעות לתופעה זו של הפסקת הטיפול, תוך מתן הסבר מתאים למטופלים ולמטפלים הראשוניים שאין צורך  להפסיק את הטיפול בדנוסומאב!

·         יתכן  שהסבירות לתופעה נמוכה יותר בחולים שקבלו טיפול בביספוספונאטיים לפני מתן  דנוסומאב.

·         יש להמליץ על טיפול אנטי רסורפטיבי אחר בקרב מטופלים שהפסקת הטיפול חיונית עבורם מבחינה קלינית (למשל תופעת לוואי חמורה) ע''י מתן ביספוספונאט פומי או זריקת אקלסטה.

להרצאה המלאה 

לסיקור המפגש באתר האגודה לאנדוקרינולוגיה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© e-Med 2024 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני
<