הסיבה השכיחה ביותר שהורים מביאים את ילדיהם למרפאתי לחוות דעת שנייה היא קומה נמוכה והתלבטות אם לתת לילד הורמון גדילה. לעתים קרובות השיחה נסבה על תופעת המדיקליזציה – התהליך שבו ילד בריא (או מבוגר) מוגדר כפציינט, ומעתה יהיה בהשגחה רפואית, יעבור סדרות של בדיקות ויקבל תרופות. אחת ההנאות בעבודתי היא לאמר למשפחה שהילד נמוך ובריא, אינו זקוק לטפול רפואי ואני ממליץ להפסיק כל מעקב רפואי בעניין זה – אצלי ואצל אנדוקרינולוגים אחרים.
המתמחה הראשון שהגיע אלי מאפריקה השתאה כשראה שרשמתי אבחנה "קומה נמוכה". הוא לא ידע שיש מחלה כזאת. בשנים האחרונות פשטה בין האנדוקרינולוגים לילדים הנטייה לשפץ את גופם של ילדים בריאים ולהפוך אותם ל "בריאים-פלוס" – ילדים ביוניים. במדיקליזציה תכונה כלשהי של הילד, שבעבר לא היתה מוכרת כקשורה לרפואה, מוכרזת כבעיה רפואית ומקבלת אבחנה רפואית. כך הדבר לגבי ילד נמוך משאיפות ההורים או ילדה גבוהת קומה, נערה שמתבגרת לפני הגיל שרצוי לאמה, עצובה או מתקשה להתרכז בלימודים. עצוב או נמוך קומה הפכו לבעיות שפונים אתם לרופא. ומכאן הדרך קצרה להגדרתן של תכונותיו הטבעיות של הילד כסימפטומים של מחלות ולגישה ל"טפל" בהן בעזרת תרופות. גובה, התבגרות, הישגים בלימודים ומצב הרוח היו לענפים רפואיים.
לבלוג המלא
