שינויים באופן ההליכה בקשישים עשויים להעיד על סיכון מוגבר לשבריריות (Frailty), מוגבלות ותמותה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Science Translational Medicine. החוקרים מדווחים כי מהממצאים עולה כי מאפייני ההליכה עשויים לסייע בניטור המצב הבריאותי של קשישים.
בשנת 2005 ביקשו החוקרים מקשישים לענוד מד ניטור פעילות על שורש כף היד הלא-דומיננטית, למשך עד 10 ימים, בזמן שאלו המשיכו בשגרת היום שלהם. מכשירים אלו מדדו בעיקר את ההאצה של המשתתפים. לאחר השלמת מדידות הבסיס, החוקרים עקבו אחר המשתתפים עד שנת 2018. הם בחנו את הנתונים אודות 1,275 מהמשתתפים. בתחילת המחקר ממוצע גיל המשתתפים עמד על 81 שנים. משך המעקב הממוצע עמד על 6 שנים ונע בין 1-13 שנים.
החוקרים מדווחים על קורלציה בין שינויים בהאצה בתחילת המחקר ובין שבריריות, מוגבלות ותמותה מכל-סיבה. לכל עליה של סטיית תקן אחת בשינויים באופן ההליכה של קשישים, נרשמה עליה של 31% בסיכון לשבריריות, עליה של 15-25% בסיכון למוגבלות ועליה של 26% בסיכון לתמותה.
שבריריות התפתחה בממוצע לאחר 4.7 שנים מתחילת המחקר, מוגבלות הופיעה לאחר 3-4.2 שנים ותמותה לאחר 5.8 שנים, בממוצע. ממצאים אלו לא היו תלויים בגיל, מין, רמת השכלה, מחלות כרוניות, תסמיני דיכאון, תפקוד קוגניטיבי, תפקוד מוטורי, או פעילויות יומיומיות.
החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים להערכת המנגנונים העומדים בבסיס הממצאים שתוארו במחקר זה.
Sci Transl Med. Published online October 30, 2019
לידיעה במדסקייפ