בידוד חברתי מלווה בעליה של למעלה מ-40% בסיכון למחלות לב וכלי דם ועליה של קרוב ל-50% בסיכון לתמותה מכל-סיבה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך כנס ה-Congress of the European Academy of Neurology.
החוקרים בחנו את הנתונים אודות 4,139 משתתפים בגילאי 45-75 שנים, אשר גויסו ממחקר Heinz Nixdorf Recall. המשתתפים נבחרו באקראי והיוו מדגם מייצג של אזור תעשייתי בגרמניה ובתחילת המחקר לא היה ידוע על היסטוריה של מחלות לב וכלי דם.
החוקרים אספו מידע אודות שלושה סוגי תמיכה חברתית: אינסטרומנטלית (עזרה בפעילויות יומיומיות), רגשית וכלכלית. הם גם בחנו את השילוב החברתי באמצעות מדד שכלל את המצב המשפחתי, מספר קשרים עם בני משפחה וחברים וחברות בארגונים פוליטיים, דתיים, מקצועיים, ספורטיביים או קהילתיים.
מהנתונים עולה כי 501 משתתפים דיווחו על העדר תמיכה אינסטרומנטלית, 659 דיווחו על העדר תמיכה רגשית ו-907 על העדר תמיכה כלכלית. מבין המשתתפים, 309 דיווחו על שילוב ירוד בחברה.
המשתתפים נשאלו כל שנה אודות אבחנה של אירועים קרדיווסקולאריים, כולל אירוע מוחי ואוטם לבבי. לאורך תקופת המעקב תועדו 339 אירועים קרדיווסקולאריים ו-530 מקרי תמותה.
לאחר תקנון לגיל, מין ותמיכה חברתית, ניתוח הנתונים העיד על קשר מובהק סטטיסטית בין בידוד חברתי ובין סיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולאריים (יחס סיכון של 1.44, רווח בר-סמך 95% של 0.97-2.14) ותמותה מכל-סיבה (יחס סיכון של 1.47, רווח בר-סמך 95% של 1.09-1.97).
ממצאי המחקר מעידים עוד כי העדר תמיכה חברתית לווה בסיכון מוגבר משמעותית לאירועים קרדיווסקולאריים (יחס סיכון של 1.30, רווח בר-סמך 95% של 1.01-1.67).
החוקרים כותבים כי לממצאי המחקר חשיבות רבה בתקופה זו של מגפת COVID-19, לאור הבידוד וההגבלה הניכרת על קשר עם אנשים אחרים באזורים רבים. עם זאת, עדיין לא ברור מדוע אלו המבודדים חברתית מועדים למצב בריאותי גרוע יותר.
מתוך כנס ה-EAN
לידיעה במדסקייפ