מתוצאות מחקר ישראלי שפורסם בגיליון ספטמבר 2009 של ה- Journal of Adolescent Health, עולה כי חיילים צעירים העוסקים בפעילות גופנית מאומצת סובלים מסיכון גבוה לאנמיה וחסר ברזל.
ד"ר דרורית מרקל מהמרכז הרפואי ע"ש שיבא, תל השומר ושותפיה למחקר, בדקו את ההיארעות של חסר ברזל ואנמיה ב-153 חיילים בגיל 18 שנים, כ-6 חודשים לאחר גיוסם לצה"ל.
החוקרים מדווחים כי לפני תחילת האימונים, השכיחות של אנמיה (המוגלובין < 14 ג'/ד"ל) הייתה 17.6% והשיעור של חסר ברזל (פריטין < 22 מ"ג/ד"ל) היה 14.9%.
מתוצאות המחקר עולה כי כ-6 חודשים לאחר אימון צבאי אינטנסיבי, 50.3% מהחיילים סבלו מאנמיה ו-27.3% סבלו מחסר ברזל.
בניתוח דגימות הדם נמצא כי לאחר האימונים חלה ירידה ממוצעת של 0.83 ג'/ד"ל בערך ההמוגלובין, וירידה ממוצעת של 9.8 מ"ג/ד"ל בערך הפריטין (p<0.001 לשניהם).
לדברי החוקרים, ניתן להסביר חלק ממקרי האנמיה בעת ההצטרפות למחקר, ע"י העובדה שמגוייסים המתמודדים על מקום ביחידת עלית משתתפים לעיתים קרובות בקורסי הכנה לצבא.
הם מוסיפים כי השכיחות האמיתית של אנמיה מחסר ברזל באוכלוסיית המחקר עשויה הייתה אף להיות גבוהה יותר, בהתבסס על מספר גורמים, כולל תזמון בדיקת הדם.
החוקרים כותבים כי חסר ברזל ואנמיה הם ממצאים יחסית לא שכיחים במתבגרים בריאים. עם זאת, ידוע כי אתלטים שעוסקים בפעילות גופנית מאומצת סובלים מסיכון מוגבר ל"אנמית ספורטאים".
לדבריהם, גורמים תורמים ל"אנמית ספורטאים" עשויים לכלול פסאודואנמיה בשל דילול, המוליזה מכנית תוך כלית, ואיבוד ברזל.
החוקרים מסכמים כי השכיחות של חסר ברזל במתגייסים החדשים מדגישה כי מדובר בנושא בריאותי חשוב, בעל השלכות מניעתיות וטיפוליות אפשריות, ולכן הם ממליצים לערוך מחקר נוסף בתחום.
J Adolesc Health 2009;45:286-291.
לידיעה במדסקייפ