מאת ד"ר בן פודה שקד
ממחקר מטה-אנליזה חדש אשר כלל 41 מחקרים ופורסם בגיליון אוגוסט של ירחון Occupational and Environmental Medicine עולה כי צבעים ובעלי מקצוע נוספים אשר חשופים לצבע במסגרת עבודתם מצויים בסיכון מוגבר משמעותית להתפתחות סרטן של שלפוחית השתן בהשוואה לבעלי מקצוע אחרים, וזאת גם לאחר תקנון לערפלנים אפשריים דוגמת הרגלי עישון וחשיפות תעסוקתיות אחרות.
החוקרים מדווחים כי הסיכון היחסי המצטבר הכולל להתפתחות סרטן שלפוחית השתן בצבעים היה 1.25 (95% CI = 1.16-1.34), וכי סיכונים אלו לא ירדו לאחר תקנון להרגלי עישון (RR, 1.28; 95% CI = 1.15-1.43) ולחשיפות תעסוקתיות אחרות (RR, 1.27; 95% CI = 0.99-1.63).
בנוסף, נמצא כי הסיכון היה גבוה משמעותית עבור נשים (RR, 1.55; 95% CI = 1.08-2.23) בהשוואה לגברים (RR, 1.24; 95% CI = 1.15-1.34). לדברי החוקרים, הבדל זה היה מובהק סטטיסטית, על אף שהמידע ביחס לנשים צבעיות מקורו בארבעה מחקרים בלבד. הם מוסיפים כי הסיכון היחסי לצבעים ותיקים (כאלו עם למעלה מעשר שנות חשיפה לצבע) היה 1.81 (95% CI = 1.20-2.75) לעומת אלו עם פחות מעשר שנים של חשיפה (RR, 1.41; 95% CI = 1.00-2.01).
החוקרים מציינים כי האוכלוסייה המצויה בסיכון בהקשר זה עשויה לכלול אנשים העושים שימוש בצבע על מנת לצבוע משטחים, וכן בעלי מקצועות דומים כגון טייחים, אלו התולים טפטים, ואלו העוסקים בצביעת רהיטים (French polishers). במידה רבה, ממצאי המחקר הנוכחי מתבססים על שלושים מחקרים מסוג מקרה-ביקורת, אולם נכללים בניתוח העל גם שני מחקרי עוקבה ושמונה מחקרים מסוג record-linkage, עם סך של כחמישים שנות מעקב.
מאחר ומספר מיליוני בני אדם מועסקים ברחבי העולם כצבעים, טוענים החוקרים, הרי שאפילו עלייה צנועה בסיכון היחסי הינה משמעותית. לדבריהם, לשם מניעת מקרי סרטן יש לתכנן מחקרים עם הערכה מדויקת יותר של החשיפה אשר מאפשרת כימות של חומרים פרטניים או סוגי חומרים על מנת להיטיב ולזהות את החומרים הקרצינוגניים הקשורים בחשיפה לצבע.
החוקרים מבקשים להזכיר כי הקשר בין סרטן שלפוחית השתן ובין מקצוע הכרוך בחשיפה לצבע שנצפה במחקרם זה נותר מובהק גם לאחר תקנון להרגלי עישון. לדבריהם, עישון סיגריות אחראי לכשני שליש ממקרי סרטן שלפוחית השתן בגברים וכשליש מהמקרים בנשים במדינות מתועשות, והסיכון העודף קשור ככל הנראה לאמינים ארומטיים המצויים בעשן, אשר חלקם מצויים גם בחומרי צבע.
מומחה מתחום האורולוגיה אשר נתבקש להגיב לפרסום הדברים טוען כי תוצאות אלו הינן מעניינות אולם אינן מפתיעות. הוא מזכיר כי סיכון יחסי של כ-1.25 ורווח בר-סמך שנע בין 1.16 ל-1.34 עומדים בקנה אחד עם אלו שדווחו עד כה בספרות, ואולם לדבריו הסיכונים הממשיים עודם נמוכים באופן יחסי.
מומחה נוסף מציין כי מטה-אנליזה אחרת אשר פורסמה לאחרונה בירחון Critical Reviews in Toxicology ובחנה את הסיכונים להתפתחות סרטן שלפוחית השתן וסרטן ריאות בצבעים לא מצאה סיכון מוגבר לאף אחד מהשניים בהשוואה לבעלי מקצועות אחרים.
החוקרים העומדים מאחורי אותו מחקר מוסיפים כי מגבלות כגון עירפול נוסף של עישון ומצב סוציו אקונומי, היעדר אפקט קבוצתי לחשיפה והטית פרסום, עלולות להגביל את המידה בה מטה-אנליזות עשויות להסביר קשרים הנצפים בין חשיפה תעסוקתית לחומרי צבע ובין סרטן שלפוחית השתן וסרטן ריאות. לדבריהם, לאור ההופעה המאוחרת של שני סוגים אלו של סרטן, הרי שבאם קשרים חלשים אלו אכן אמיתיים, יתכן ואינם נשקפים בצורה נכונה במחקרים של חשיפה תעסוקתית לצבע כיום.
Occup Environ Med. 2010;67:568-573
לידיעה במדסקייפ