מאת מערכת אי-מד
מחקר חדש מה-Am J Cardiol מדווח על כך שהיתרונות של dabigatran (פרדקסה, בורינגר אינגלהיים) על פני וורפרין (קומדין, תרו) בטיפול בפרפור פרוזדורים (AF) , לרבות הירידה בסיכון לדימומים מוחיים, נשמרים הן במטופלים הסובלים מיתר לחץ דם (יל"ד) והן במטופלים ללא יל'ד.
ברקע מציינים החוקרים כי יל"ד נמצא בשכיחות גבוהה בקרב מטופלים עם AF והוא מהווה גורם סיכון עצמאי לשבץ. במחקר ה-RE-LY (שהשווה בין דביגטראן לוורפרין כטיפול ב-AF ) נמצא שדביגטרן 110 מ''ג ו-150 מ''ג פעמיים ביום היו לא נחותים או עדיפים לוורפרין בהפחתת הסיכון לשבץ במטופלים עם AF , שהיו מלווים בירידה בסיכון (דביגטראן 110 מ''ג) או ללא הבדל בסיכון (דביגטראן 150 מ''ג) לדימומים.
באנליזה זו בוצעה השוואה ע''פ מאפייני המטופלים במטופלים עם וללא יל''ד בתחילת המחקר. נעשתה גם הערכה של מידת השליטה ביל''ד.
ב-RE-LY השתתפו 14,283 מטופלים מהן 78.9% סבלו מיל''ד. רמת לחץ הדם הממוצעת בתחילת המחקר הייתה 132.6 + 17.6 / 77.7 + 10.6 מ''מ כספית עבור המטופלים עם יל''ד, ושל 124.8 + 16.7 / 74.6 + 10.0 למטופלים ללא יל''ד.
שיעור גבוה יותר של מטופלים עם יל''ד היו גם סוכרתיים בהשוואה לקבוצה ללא יל''ד (25.6% לעומת 14.8% , p <0.001) והיו גם עם ערך CHADS גבוה יותר (2.3 לעומת 1.4 , p <0.001) וגם ערכי CHADS-VASc גבוהים יותר (3.8 לעומת 2.8 , p <0.001) .
רמות לחץ הדם הממוצע בכל קבוצות הטיפול במטופלים עם יל''ד היו דומות לאורך המחקר (130 + 18 / 76 +11 מ''מ כספית) .
היעילות והבטיחות של דביגטראן 110 מ''ג ו-150 מ''ג היו דומים לוורפרין הן במטופלי יל''ד; שיעורי שבץ ואירועים אמבוליים של 1.47% , 1.2% ו-1.81% בהתאמה ודימומים מג'וריים 2.89% , 3.7% ו-3.69% בהתאמה, והן במטופלים ללא יל''ד : שיעורי שבץ ואירועים אמבוליים של 1.79% , 0.78% ו-1.36% בהתאמה ודימומים מג'וריים 2.84% , 2.37% ו-3.03% בהתאמה.
מטופלים עם יל''ד היו עם יותר אירועי דימום (3.39% לעומת 2.76% , p = 0.007) . שיעור אירועי דימום תוך מוחי היו גם דומים בקרב אלו עם יל''ד וללא (0.47% לעומת 0.31% , p = 0.12) .
החוקרים מסכמים כי מטופלים עם יל''ד ב-RE-LY נטו להיות יותר נשים, סוכרתיים עם ערכי CHADS ו-CHA DS-VASC גבוהים יותר. כמו כן הם מציינים שהשליטה ברמות לחץ הדם ב-RE-LY הייתה מצוינת.
מסקנתם המרכזית היא שהעדיפות של דביגטראן על וורפרין, לרבות ההפחתה בדימומים תוך מוחיים הייתה עקבית הן בקרב מטופלים עם יל'ד והן באלה ללא יל''ד.
Am J Cardiol. 2015 Jul 28. pii: S0002-9149(15)01692-6