חדשות

השוואת שיעורי הישנות דימום ותרומבואמבוליזם במהלך טיפול ב-Apixaban לעומת Enoxaparin או Warfarin (מתוך Thrombosis and Haemostasis)

23/12/2015

מאת ד''ר עמית עקירוב

 

במאמר שפורסם בכתב העת Thrombosis and Haemostasis מדווחים חוקרים על ממצאי תת-ניתוח של התוצאות הקליניות במחקר AMPLIFY במהלך 7 ימים, 21 ימים ו-90 ימים ראשונים לטיפול, מהם עולה כי הטיפול ב-Apixaban (אליקוויס, פייזר) אינו-נחות מבחינת אירועי תרומבואמבוליזם ורידי (VTE) בהשוואה לטיפול קונבנציונאלי בכל נקודות הזמן, ללא עדות לעליה מוקדמת בשיעורי ההישנות של VTE וכן ממצאים לפיהם שיעור הדימומים הנמוך עם Apixaban מופיע בשלב מוקדם במהלך הטיפול.

 

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי במהלך השבועות הראשונים לטיפול נוגד-קרישה למניעת תרומבואמבוליזם ורידי הסיכונים להישנות תרומבואמבוליזם ורידי ודימומים הם גבוהים ביותר. באנליזה הנוכחית  הם בחנו את שיעורי ההישנות והדימומים המג'וריים בתקופת הזמן המוקדמת, בתת-ניתוח של מחקר AMPLIFY, מחקר אקראי, כפל-סמיות, בן שישה חודשים, להשוואת Apixaban אל מול טיפול קונבנציונאלי (Enoxaparin או Warfarin) ב-3,595 חולים עם פקקת ורידים עמוקים פרוקסימאלית ותסמינית או תסחיף ריאתי. החוקרים התמקדו באירועים מוקדמים מאחר ו-Apixaban ניתן ללא חפיפה ראשונית עם הפרין.

 

תוצא היעילות כלל את היארעות תוצא משולב של הישנות תרומבואמבוליזם ורידי סימפטומטי או תמותה עקב תרומבואמבוליזם ורידי, ותוצא הבטיחות כלל את כל הדימומים המג'וריים.  החוקרים מדווחים על שיעורי ההישנות והדימומים לאחר 7, 21 ו-90 ימי טיפול.

 

בקבוצת המטופלים ב-Apixaban, שיעורי הישנות תרומבואמבוליזם ורידי עמדו על 0.7% לאחר 7 ימים, 1.1% לאחר 21 ימים, 1.8% לאחר 90 ימים ו-2.3% לאחר שישה חודשים. מנגד, השיעורים המקבילים עם טיפול קונבנציונאלי עמדו על 0.9%, 1.3%, 2.2% ו-2.7%, בהתאמה. שיעור הדימומים המג'וריים עמד על 0.1%, 0.2%, 0.4% ו-0.6%, בהתאמה. בקרב מטופלים ב-Apixaban, לעומת 0.6%, 1.0%, 1.4% ו-1.8%, בהתאמה, עם טיפול קונבנציונאלי.

 

בכל נקודות הזמן, היעילות של Apixaban הייתה לא-נחותה בהשוואה לטיפול קונבנציונאלי, ללא עליה בשיעורי הישנות מוקדמת.

 

ממצאי המחקר תומכים ביעילות והבטיחות של Apixaban בשלב מוקדם וכן לאחר 90 ימים בטיפול בתרומבואמבוליזם ורידי על-רקע גורם סיכון זמני, דוגמת ניתוח.

Thromb Haemost. 2015 Dec 10;115(4)

הערות המערכת :

    זהו המחקר הראשון המתמקד בתקופת הטיפול הראשונית והשוואה של אפיקסבן לעומת אנוקספרין והמעבר לוורפרין

    יש לציין שהיתרון בהפחתת הדימומים עם אפיקסבן נמצא כבר בתוך  השבוע הטיפולי הראשון.

    הפער המדווח בסיכון לדימומים לאחר 21 ימי טיפול בין שתי הזרועות הוא מאוד גדול

   בזרוע של אנוקספרין - וורפרין הזמן הממוצע בו עברו המטופלים להשתמש בוורפרין לאחר אנוקספרין היה 6.5 ימים, ובנקודת זו  זו ניתן לראות את הקפיצה בדימומים, ייתכן שכתוצאה מתהליך ה- bridging הבעייתי (שילוב נוגדי קרישה), כתוצאה מהתחלת הטיפול בוורפרין.

  המטופלים בוורפרין היו באופן כללי מאוזנים (מבחינת INR) בצורה טובה על וורפרין  (מעל 60 אחוז מהזמן)

 הממצאים מחזקים את היתרון של התחלת הטיפול באפיקסבן כטיפול יחיד. ע''י כך גם הטיפול פשוט יותר (אין צורך בהזרקות ובתהליך גישור מבוקר), וגם כרוך בסיכון נמוך יותר לדימומים , כבר בימי הטיפול הראשונים.

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2024 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני