מאת מערכת אי-מד
מחקר ישראלי שבוצע בסורוקה אשר פורסם החודש ב-Eur Heart J Acute Cardiovasc Care מדווח כי העמסת מנה חוזרת של Prasugrel (אפיאנט, אלי לילי) והמשך טיפול תחזוקתי בו במטופלים שקיבלו טיפול תרומבוליטי ומנת העמסה של קלופידוגרל נראית כטיפול בטוח במידה שווה לזו שנמצאה במטופלים שעברו אוטם שריר הלב עם הרמת מקטע ST (ובקיצור STEMI) .
ברקע מסבירים החוקרים כי פרסוגרל הוכיח את עליונותו על קלופידוגרל בהפחתת אירועים איסכמיים במטופלים עם STEMI שעוברים התערבות מלעורית ראשית (PCI) דחופה. עם זאת המידע על החלפת הטיפול נוגד הטסיות במטופלים שעברו אירוע כלילי חד (ACS) בפרקטיקה הקלינית היום יומית עדיין מאוד מוגבל. בעיקר יש חשיבות לבדיקת רמת הבטיחות של ביצוע החלפת טיפול נוגד טסיות בעת השהייה בבית החולים מקלופידוגרל לפרסוגרל לאחר טיפול תרומבוליטי, אשר טרם נבדקה עד כה.
לצורך ביצוע הערכה זו החוקרים סקרו מטופלי STEMI עוקבים מפברואר 2011 ועד אפריל 2014 אשר הועברו למרכז שלישוני לאחר קבלת תרומבוליזה ומנת העמסה של קלופידוגרל במרכז שאינו ערוך לביצוע PCI . במטופלים שלא הייתה להם התווית נגד, מטופלים אלה עברו העמסה מחדש והמשך טיפול עם פרסוגרל.
נבחרה גם קבוצת ביקורת, עם כמות של פי 3 מטופלים, אשר עברו PCI ראשוני וטופלו מלכתחילה באמצעות פרסוגרל. החוקרים בחנו את התוצאות בתוך בית החולים.
החוקרים מדווחים כי מס' המטופלים בקבוצת המקרה היה 45, מהם 13% נשים, ובגיל ממוצע 56 ) מול 135 בקבוצת הביקורת (מהם 11% נשים, וגיל ממוצע 54) . לא היה הבדל מובהק מבחינת מיקום האוטם, תפקוד חדרי סיסטולי, ומידת המחלה הכלילית בין הקבוצות.
הזמן הממוצע בין התרומבוליזה להעמסה של פרסוגרל היה 32 + 19 שעות.
החוקרים מדווחים כי לא היו הבדלים מובהקים בין המטופלים בקבוצת המקרה לקבוצת הביקורת מבחינת דמם TIMI מג'ורי או מינורי (0% לעומת 3% ), תמותה כוללת (0% מול 1.5%) ומשך האישפוז (4.8 מול 5.5 ימים) .
החוקרים מסכמים כי מתן מנת העמסה חוזרת של פרסוגרל והמשך טיפול בו במטופלים שקיבלו תרומבוליזה ומנת העמסה של קלופידוגרל נראים כבטוחים באותה מידה כמו במטופלי STEMI שעברו PCI ראשוני עם מנת העמסה של פרסוגרל.
עם זאת החוקרים סבורים שיש צורך במחקרים גדולים יותר בכדי לאשר תוצאות אלה.
Eur Heart J Acute Cardiovasc Care. 2016 Jun;5(3):271-