חדשות

השוואת סיכון לדימום, אירועים מוחיים ותמותה עם Dabigatran (פרדקסה) לעומת Rivaroxaban (קסרלטו)בטיפול בקשישים עם פרפור פרוזדורים ( JAMA Intern Med)

03/11/2016

מאת ד''ר עמית עקירוב

 

במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Internal Medicine מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי הטיפול ב-Rivaroxaban (קסרלטו) במינון 20 מ"ג, פעם ביום, לווה בעליה מובהקת סטטיסטית במקרי דימום תוך-גולגולתי ודימום חוץ-גולגולתי מג'ורי, כולל דימום מג'ורי ממערכת העיכול, בהשוואה לטיפול ב-Dabigatran (פרדקסה) במינון 150 מ"ג, פעמיים ביום, בקשישים עם פרפור פרוזדורים, שאינו על-רקע מחלת מסתם.

 

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להשוות את הסיכון לאירוע מוחי תרומבואמבולי, דימום תוך-גולגולתי, דימום חוץ-גולגולתי מג'ורי, כולל דימום ממערכת העיכול, ותמותה בחולים עם פרפור פרוזדורים, שאינו על-רקע מחלת מסתם, שהחלו טיפול בפרדקסה או קסרלטו למניעת אירועים מוחיים.

 

מדובר במחקר עוקבה רטרוספקטיבי שכלל 118,891 חולים עם פרפור פרוזדורים, שאינו על-רקע מחלת מסתם, בגילאי 65 שנים ומעלה, שהחלו טיפול בדביגטרן או ריברואוקסבן בין 4 בנובמבר, 2011, ועד 30 ביוני, 2014.  התוצא העיקרי הוגדר כיחס הסיכון לאירוע מוחי תרומבואמבולי, דימום תוך-גולגולתי, דימום חוץ-גולגולתי מג'ורי (כולל דימום מג'ורי ממערכת העיכול) ותמותה, בהשוואה לדביגטרן.

 

52,240 חולים טופלו בדביגטרן ו-66,651 חולים טופלו בריברואוקסבן, עם מעקב כולל של 15,524 ו-20,199 שנות-אדם, בהתאמה, במהלכם תועדו 2,537 אירועי תוצא עיקרי. הטיפול בריברואוקסבן לווה בירידה לא-מובהקת באירוע מוחי תרומבואמבולי (יחס סיכון של 0.81, p=0.07, הבדלים בשיעורי היארעות מתוקנים של 1.8 פחות מקרים ל-1,000 שנות-אדם), עליה מובהקת סטטיסטית בדימום תוך-גולגולתי (יחס סיכון של 1.65, p=0.002, הבדלים בשיעורי היארעות מתוקנים של 2.3 מקרים נוספים ל-1,000 שנות-אדם) ודימום חוץ-גולגולתי מג'ורי (יחס סיכון של 1.48, p<0.001; הבדלים בשיעורי היארעות מתוקנים של 13 מקרים נוספים ל-1,000 שנות-אדם), כולל דימום מג'ורי ממערכת העיכול (יחס סיכון 1.40, הבדלים בשיעורי היארעות מתוקנים של 9.4 מקרים נוספים ל-1,000 שנות-אדם), ובעליה לא-מובהקת בשיעורי התמותה (יחס סיכון של 1.15, p=0.051, הבדלים בשיעורי היארעות מתוקנים של 3.1 מקרים נוספים ל-1,000 שנות-אדם).

 

החוקרים מסכימים כי בחולים בגילאי 75 שנים ומעלה או עם מדד CHADS2 של מעל 2 נקודות, הטיפול בריברואוקסבן לווה בעליה משמעותית בשיעורי התמותה, בהשוואה לדביגטרן. העליה בשיעורי דימום תוך-גולגולתי עם ריברואוקסבן גברה על הירידה בשיעור אירועים מוחיים תרומבואמבוליים עם הטיפול התרופתי.

JAMA Intern Med. Published online October 3, 2016  

הערת העורך ב- JAMA Intern Med : ''מידע נוסף זה צריך להוביל אותנו להעדיף רשום דביגטרן על פני ריברואוקסבן במטופלים עם פרפור פרוזדורים. ''

 

להערת העורך המלאה

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2024 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני