במטופלים עם תחלואה קרדיו וסקולרית (ר"ת CVS), היתרון של טיפול במניעה משניתבאספירין גובר על הסיכון לדמם.
לגבי מניעה ראשונית באספירין, מטא אנליזה של 11 מחקרים על 118445 מטופלים הדגימה אמנם
· הפחתה יחסית בהיארעות אוטם (ר"ת MI ) לא קטלני של 22% ו 6% בתמותה אך
· במחיר יקר של עלייה יחסית של 59% בדמם GI ו של 33% בשבץ המורגי,
לכן אין הצדקה לטיפול מניעה ראשונית באוכלוסייה בסיכון קרדיו וסקולרי נמוך.
יש חשיבות להערכת טיפול מניעתי ראשוני באספירין, באוכלוסיות בסיכון גבוהה יותר, כגון סוכרתיים (בבדיקה ב2 מחקרים מתוכם הובא כבר ASCEND ), וסיכון קרדיו וסקולרי מעל 10 או 20% לעשור.
מטרת מחקר ARRIVE להעריך את היעילות והבטיחות של טיפול מניעתי ראשוני באספירין לעומת פלסבו במטופלים בסיכון בינוני מחושב לפתח תוך 10 שנים:
ü תחלואה כלילית ר"ת CHD (לפי דירוג Framingham ) של 10-20% או
ü תחלואה קרדיו וסקולרי ר"ת ASCVD (לפי הדירוג של AHA\ACC) של 20-30%.
שיטות: המחקר רב מרכזי (ב 7 מדינות) אקראי, כפול סמיות, מבוקר פלסבו. המטופלים היו:
o מעל גיל 55 (זכרים), או 60 (נקבות),
o ללא תחלואה קרדיו וסקולרית ידועה,
o ללא סוכרת,
o בדירוג סיכון CVS מחושב בינוני, ו
o ללא סיכון מוגבר לדמם, אם GI או ממקור אחר,
o כאשר הרנדומיזציה בכניסה למחקר בוצעה בקידוד ממוחשב 1:1 , לקבל מינון 100 מג' אספירין מצופה (כ enteric coated) או פלסבו, יומי.
תוצא סיום עיקרי היה הופעת אירוע ראשון קרדיו וסקולרי במכלול של מוות קרדיו וסקולרי, אוטם (ר"ת MI ), תעוקה בלתי יציבה (ר"ת UA ), שבץ, או אירוע מוחי איסכמי חולף (ר"ת TIA).
תוצאי בטיחות היו אירועי דמם והיארעות תופעות לוואי, ונותחו לפי כוונת הטיפול (ר"ת IT או intention to treat)
להמשך הסקירה באתר האיגוד הקרדיולוגי