כיום כ 20 שנה מאז מחקרים בעת אירוע כלילי חד (כ ACS הכולל STEMI ו NSTEMI ), הדגישו את חשיבות טיפול ההתערבות המלעורית (ר"ת PCI ) והאנטי טרומבוזיס המיידי, והממושך יותר, למניעה שניונית של ACS נוסף, (כולל מחקר CURE, שהשווה DAPT המבוקר אספירין לבדו מעבר לחודש הראשון),
אנו מודעים יותר לסיכון הדמם המג'ורי והתוצאות השליליות העלולות לנבוע מכך, הכוללות סיכון תחלואה ותמותה מוגברים אפילו משך השנה שלאחר מכן.
אמצעי מניעת דמם, בעת ולאחר ACSעשויים לשפר עוד יותר תוצאים לאחר ACS, כולל תמותה.
מחקרים תצפיתיים לאורך השנים מהווים פלטפורמה להעריך כיצד השוני שחל בהנחיות משך השנים השפיעו אכן על השינוי בתוצאים לאחר אירוע של ACS כולל תצפית על שיעורי דמם, היות ובמחקרים קליניים אקראיים רב מרכזיים (ר"ת RCT ) לא נכללו מטופלים בסיכון לדמם.
מטרת המחקר:
לתאר במטופלי ACS בשבדיה , את המגמות בזמן של היארעות סיבוכי דמם לאורך תקופה של 20 השנים האחרונות, בעת האשפוז עצמו (ר"ת INHOSPBL) ומחוץ לכותלי בית החולים (ר"ת OUTHOSPBL), במקביל:
- לשינויים שחלו בטיפול הפולשני (אם Primary PCI בעת STEMI או בעת אשפוז ב NSTEMI), והאנטי טרומבוזיס
- ולתוצאי איסכמיה קרדיו וסקולרית לאורך התקופה.
שיטות:
מחקר תצפיתי שהתבסס על המרשם השבדי הלאומי המדויק, על כל המאושפזים עם ACS או עוברים התערבות בעורקים כליליים או במסתמים ר"ת SWEDEHEART
Swedish Web-system for Enhancement and Development of Evidence-based care in Heart disease Evaluated According to Recommended Therapies
בין 1995 ל מאי 2018 . מטופלים שאושפזו משך תקופה זאת עם ACS הוערכו לגבי INHOSPBL ו OUTHOSPBL למשך שנה אחת ובמקביל לגבי תוצאים איסכמיים.
לתוצאות ולמסקנות באתר האיגוד הקרדיולוגי