פורסם לראשונה ב-UNIVADIS
מחקר חדש בדק כיצד הנקה משפיעה על התפתחות מוחם של פגים מבחינת IQ, ביצועים אקדמאיים, זיכרון עבודה ותפקוד מוטורי.
במחקר חדש שהתפרסם בכתב- העת "The Journal of Pediatrics", נבדקה ההשפעה של תזונת חלב- אם בהנקה על התפתחות מוחם של פגים, מגיל פעוט הנולד לאחר הריון תקין (שבוע 37 להריון והלאה), עד לשנה השביעית לחייו של הפג. כלומר, אם הפעוט נולד בשבוע ה- 29 להריון, הבדיקה התבצעה רק 8 שבועות לאחר מכן.
החוקרים ביצעו מעקב אחר 180 פגים, שנולדו לפני השבוע ה- 30 להריון או במשקל נמוך מ- 1,250 גרם, אשר נרשמו למחקר העוקבה Victorian Infant Brain Studies בין השנים 2001-2003. החוקרים חישבו את מספר הימים בהם קיבלו הפעוטות יותר מ- 50% מהתזונה היומית כחלב- אם, בהזנה אנטרלית, מיום הלידה ועד ליום ה- 28 לחייהם. למען האנליזה, החוקרים מדדו את נפח המוח בעזרת MRI בגיל השווה לגיל הלידה מהריון תקין ובשנה השביעית לחיי הפעוט. כמו כן, נמדדה הקוגניציה (IQ, קריאה, מתמטיקה, קשב, זיכרון עבודה, שפה ותפישה ויזואלית) ובוצע מבחן מוטורי בגיל 7 לחיי הנבדק. התוצאות הותאמו לפי גיל, מין, סיכון סוציאלי ומחלות ביילוד, במשוואת רגרסיה ליניארית.
מתוצאות המחקר ניתן לראות, שככל שמספר הימים בהם הפגים קיבלו יותר מ- 50% תזונת חלב- אם ליום, גדול יותר, כך נפח החומר האפור בגרעינים העמוקים גדול יותר, בגיל השווה לגיל הלידה מהריון תקין (0.15 cc/d; 95% CI, 0.05-0.25); בנוסף, ניתן לראות ביצועים טובים יותר בגיל 7 במבחני IQ (0.5 points/d; 95% CI, 0.2-0.8), במתמטיקה (0.5; 95% CI, 0.1-0.9), בזיכרון עבודה (0.5; 95% CI, 0.1-0.9) ובתפקוד מוטורי (0.1; 95% CI, 0.0-0.2). לא נמצא הבדל בנפח רקמת המוח בגיל 7 ביחס לתדירות התזונה מחלב- אם.
מן המחקר עולה שככל שפגים ניזונים יותר מחלב- אם ב- 28 הימים הראשונים לחייהם, כך נפח החומר האפור בגרעינים העמוקים עולה בשלבי התפתחות מאוחרים יותר, כמו גם ה- IQ, ההישגים אקדמאיים, זיכרון העבודה והתפקוד המוטורי, בשנה השביעית לחייהם.
Mandy B. Belfort, MD, MPH et al. Breast Milk Feeding, Brain Development, and Neurocognitive Outcomes: A 7-Year Longitudinal Study in Infants Born at Less Than 30 Weeks' Gestation. The Journal of Pediatrics, July 2016 DOI: 10.1016/j.jpeds.2016.06.045