הפחתת עצימות טיפול כנגד סרטן שד ממוקם הינה גישה העשויה להתאים לחלק מהחולות, אך גישה זו אינה מתאימה לחולות הפגיעות ביותר, כך מזהירים מומחים מאוניברסיטת בוסטון במאמר דעה שפורסם בכתב העת JAMA Oncology.
המומחים מדגישים כי אוכלוסיות מיעוטים אינן מיוצגות דיו במחקרים קליניים להערכת מחלות ממאירות והם קוראים לרופאים המטפלים בסרטן שד לשאול את עצמם אם הנתונים עליהם הם מתבססים בהחלטות לטיפול מבוססים על מחקרים קליניים הרלבנטיים לחולה שמולם.
טענת המומחים היא כי יש לנווט בזהירות במסלול הטיפול המקיף כנגד סרטן שד ולשקול את ההשפעות של הטיפולים על הנשים הפגיעות ביותר עם המחלה הממארת, בהן הסיכון הגדול ביותר לרעילות כלילית וסיכויי ההישרדות הגרועים ביותר.
במהלך העשור האחרון פורסמו מספר מחקרים אשר הובילו לשינוי פני הטיפול בסרטן שד. ההתקדמות כוללת נטילת צעדים נוספים לצמצום ניתוח אגרסיבי ורדיקאלי, הפחתת או אף ויתור על טיפול קרינתי וזניחת טיפול כימותרפי סיסטמי, בנשים נבחרות עם ממאירות חיובית לקולטנים לאסטרוגן.
עם זאת, כל המחקרים הללו שהובילו לשינוי גישת הטיפול לסרטן שד נערכו בנשים שפנו לקבלת טיפול במרכזים אקדמיים שלרוב אינם מטפלים בנשים שחורות, חומות, או אלו במצב סוציו-אקונומי נמוך.
במידה וקובעים המלצות לטיפול על-בסיס מחקרים טובים שאינם כוללים את האוכלוסיה בה מטפלים בפועל, אזי עולה השאלה עד כה ההמלצות הללו רלבנטיות לחולות אלו. במקרים אלו, המומחים קוראים לעצור רגע ולשקול את הדברים, במטרה להבטיח כי בוחרים בגישה הטובה ביותר עבור המטופלת.
נשים מקבוצות מיעוט מצויות בסיכון מוגבר לאבחנה של סרטן שד בעל התנהגות ביולוגית אגרסיבית ובשל מספר גורמים, הן בסיכון הנמוך ביותר להקפיד על טיפול הורמונאלי אדג'וונטי והמשך המעקב הנדרש.
לסיכום, המומחים מבהירים כי יש לקחת בחשבון את הסוגיות הללו בקביעת המדיניות וקוראים לקובעי המדיניות ומקבלי ההחלטות לחשוב על הכללת אוכלוסיות שונות במחקרים ולערוך את השינויים הנדרשים כך שניתן יהיה לקבוע המלצות מתאימות לאוכלוסיות שונות.
JAMA Oncol. Published online September 24, 2020
לידיעה במדסקייפ