שיעורי ההיענות לטיפול תרופתי ל-COPD (Chronic Obstructive Pulmonary Disease) בחולים מבוגרים יורדים משמעותית לאחר אבחנת דיכאון, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש יוני בכתב העת Annals of the American Thoracic Society.
להערכת הקשר בין אבחנה חדשה של דיכאון ובין היענות לטיפול תרופתי ל-COPD החוקרים בחנו את הנתונים ממדגם אקראי של תביעות מדיקייר בין 2006-2012. הם כללו 31,033 מבוטחים עם אבחנה של COPD שניפקו מרשם לטיפול תרופתי למחלת הריאות הכרונית לפחות פעמיים במהלך 24 החודשים לאחר האבחנה. מבין אלו, 20% אובחנו עם דיכאון בתוך 24 חודשים לאחר אבחנת COPD. החוקרים לא כללו במחקר חולים עם היסטוריה של ממאירות בדרכי נשימה, שחפת, אזבזסטוזיס או סרקואידוזיס, מאחר וחולים אלו עשויים ליטול תרופות אחרות.
ההיענות החודשית הממוצעת לטיפול ל-COPD הייתה נמוכה בכל החולים, עם שיא של 57% חודש אחד לאחר המרשם הראשון וירידה ל-35% בתוך שישה חודשים. רק 20% מהחולים עם דיכאון ו-COPD נכללו בקטגוריית ההיענות הגבוהה ביותר במהלך 24 חודשי המעקב, זאת בהשוואה ל-22% מהחולים עם COPD ללא אבחנת דיכאון.
לאחר תקנון לערפלנים אפשריים, אבחנה חדשה של דיכאון לוותה בסיכוי מופחת להיענות גבוהה (יחס סיכויים של 0.93). שימוש אקוטי במשאפים (יחס סיכויים של 2.08), תוספת חמצן (1.43), מגורים במרכז סיעודי (1.20) והכנסה נמוכה (1.31) נקשרו כולם עם היענות גבוהה יותר לטיפול תרופתי ל-COPD.
נוכחות מחלות רקע נוספות פרט לאסתמה הפחיתה גם היא את ההיענות לטיפול תרופתי ל-COPD באוכלוסיה זו, כאשר בחולים עם שלוש מחלות רקע ומעלה תועד הסיכון הגבוה ביותר להיענות ירודה לטיפול. מכאן עולה כי חולים עשויים לתעדף תרופות מסוימות או שמתקשים עם משטרי טיפול מורכבים.
Ann Am Thorac Soc. Published online June 22, 2016
לידיעה במדסקייפ