במאמר שפורסם בכתב העת BMJ Open Respiratory Research מדווחים חוקרים על קשר משמעותי יבן חוסר-תיאום בין בליעה ונשימה ובין התלקחויות תדירות של מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD או Chronic Obstructive Pulmonary Disease).
החוקרים מסבירים כי הפרעה בתיאום בין נשימה ובליעה הינו גורם סיכון אפשרי להתלקחויות COPD. כעת הם בחנו את חוסר התיאום הנ"ל באוכלוסיית חולים זו באמצעות טכניקות כמותיות ולא-פולשניות וקבעו את הקשר עם התלקחות COPD.
מדגם המחקר כלל 65 חולים אמבולטורים ויציבים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית, שגויסו למחקר עוקבה פרוסקטיבי ולא הציגו תמונה ברורה של הפרעות בליעה. החוקרים עקבו אחר התלקחות מחלת ריאות במשך שנה לפני ושנה לאחר הגיוס למחקר. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את דפוסי בליעה בזמן שאיפה (I-SW) ובליעה מיד לאחר שאיפה (SW-I).
ממוצע תדירות דפוסי בליעה בזמן שאיפה ו/או בליעה מיד לאחר שאיפה עמד על 21.5%. במהלך מעקב בן שנתיים תועדו 48 התלקחויות של מחלת הריאות (25 חולים). החוקרים זיהו קשר מובהק בין יחס I-SW/SW-I ובין תדירות התלקחויות מחלת ריאות חסימתית כרונית. במהלך השנה שלאחר הגיוס למחקר, בחולים עם תדירות גבוהה יותר של I-SW/SW-I עם מזון בדיקה תועד סיכוי גבוה יותר להתלקחויות בעתיד.
החוקרים כותבים כי ייתכן ופיתוח גישות לשיפור תיאום נשימה-בליעה יסייעו בטיפול בחולים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית.
BMJ Open Respir Res. 2017;4(1)
לידיעה במדסקייפ