מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA עולה כי היחס בין מדדי FEV1 (Forced Expiratory Volume in 1 second) ו-FVC (Forced Vital Capacity) של מתחת ל-0.70 הינו ערך הסף האופטימאלי לאבחנה של מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease, או COPD) בעלת חשיבות קלינית ולניבוי אשפוזים ותמותה על-רקע מחלת הריאות.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לקבוע את היכולת של מספר ספי FEV1:FVC לנבא אשפוזים ותמותה על-רקע מחלת ריאות חסימתית כרונית. הם התבססו על נתוני NHLBI (National Heart, Lung, and Blood Institute) ואספו נתונים אודות משתתפים בגילאי 45-102 שנים, אשר נכללו במאגר בין 1987-2000 והיו במעקב עד שנת 2016.
התוצא העיקרי של המחקר היה משלב אשפוזים ותמותה על-רקע מחלת ריאות חסימתית כרונית.
מבין 24,207 מבוגרים במדגם (גיל ממוצע בעת הגיוס של 63 שנים, 54% נשים), נתוני מעקב מלאים לאחר 15 שנים היו זמינים אודות 11,077 משתתפים (77%). במהלך חציון מעקב של 15 שנים, 3,925 משתתפים אובחנו עם אירוע הקשור למחלת ריאות חסימתית כרונית במהלך מעקב של 340,757 שנות-אדם (שיעורי היארעות של 11.5 ל-1,000 שנות-אדם), כולל 3,563 אשפוזים על-רקע מחלת הריאות ו-447 מקרי תמותה על-רקע מחלה זו.
יחס FEV1:FVC האופטימאלי לזיהוי סיבוכים על-רקע מחלת ריאות חסימתית כרונית (0.71, C-statistics = 0.696) לא היה שונה משמעותית מהסף המקובל בהנחיות (0.70), אך היה מדויק יותר מהסף התחתון של הנורמה לפי משוואת ה-Global Lung Initiative (LLN, הבדל של 0.034).
החוקרים כותבים כי ערך סף של 0.70 ליחס FEV1:FVC זוהה כערך שזיהה בצורה הטובה ביותר חולים בסיכון לאשפוזים או תמותה, גם כאשר נבחן בתתי-קבוצות שונות ובמודלים מתוקנים.
לסיכום, הגדרת חסימת זרימת האוויר כיחס FEV1:FVC של מתחת ל-0.70 מאפשרת לזהות בצורה טובה סיכון לאשפוזים או תמותה על-רקע מחלת ריאות חסימתית-כרונית.
JAMA. Published online June 25, 2019
לידיעה במדסקייפ