מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק
מחקר רטרוספקטיבי שפורסם ב- Journal of the American College of Cardiologyמציע כי אבלציה במטופלים עם טכיקרדיה על-חדרית (SVT) בגישה פלואורוסקופית מינימלית (Minimal fluoroscopic approach, MFA) ומיפוי אלקטרואנטומי (Electroanatomic mapping, EAM) השיגה תוצאות טובות יותר לטווח הארוך ופחות סיבוכים בהשוואה לאבלציה קונבנציונאלית.
המחקר בחן הישנות של הפרעות קצב וסיבוכים ארוכי טווח בקרב חולים שעברו אבלציה בגישת MFA לטיפול ב-SVT, בהשוואה למטופלים עם מאפיינים תואמים שעברו אבלציה קונבנציונאלית באותה תקופה. המחקר כלל 206 מטופלים בקבוצה הטיפול ב-MFA ו-412 בקבוצת הביקורת, בגיל ממוצע של 38. שיעורי ההצלחה בטיפול (99% לעומת 97%) ושיעורי הסיבוכים האקוטים (2.4% לעומת 5.3%) היו דומים בין שתי הקבוצות.
שישים ושבעה מטופלים (32.5%) בקבוצת ה- MFA נזקקו לפלואורוסקופיה במהלך ההליך. בתת-קבוצה זו, זמן השיקוף היה קצר מחמש דקות בקרב 57 חולים (85.1%). זמן השיקוף והחשיפה לקרינה היו גדולים משמעותית בחולים שעברו אבלציה קונבנציונלית. במהלך תקופת מעקב חציונית של 4.4 שנים, 5.9% מהחולים חוו הישנות של הפרעת קצב. בניתוח רב משתני, אבלציה קונבציונלית (HR, 3.03) והצלחה בפרוצדורה (HR, 0.10) נקשרו באופן עצמאי להישנות הפרעת הקצב. הסיכון של המטופלים שעברו אבלציה קונבנציונלית להישנות של הפרעת הקצב היה יותר מכפול מזה של אלו שעברו MFA.
ד"ר ברגונטי, מחבר המחקר, אמר כי "המאמר מדגים כי לא רק ש-MFA עשוי לסייע בהפחתת החשיפה לרנטגן, אלא גם בשיפור תוצאות ההליך, מה שתורם לאשפוז קצר יותר ושיעור נמוך יותר של אבלציה נוספת. המגבלה העיקרית ליישום נרחב של MFA היא עלות הטיפול. ואכן, במדינות רבות טיפול במערכות מסוג EAM אינו משולם ע"י מערכת הבריאות הלאומית או הביטוחים פרטיים בגין אבלציה ראשונה של SVT".
לכתבה ב-Medscape