בעת ניתוח מעקפים של עורקים כליליים (ר"ת CABG), שימוש ב וריד ספנה הארוכה (כ SVG מעקף ורידי על ידי ספנה), עדיין תופס מקום נכבד, למרות מגמה של רה וסקולריזציה מיו קרדיאלית עורקית ככל שניתן.
שתי המגבלות העיקריות של SVG הן:
1. השיעור הגבוה יחסית של כישלונו המתבטא בשיעור patency לעשור של כ 60%,
2. והסיכון החבוי בקצירתו לאחר הניתוח (זיהום מקומי בפצע הניתוחי ברגל, המעריך לעיתים אשפוזים, וכאב ממוקם ומגביל תפקוד).
קצירה אנדוסקופית של וריד ספנה, אשר נכנסה לשימוש בשנות ה 90 של המאה הקודמת, נועדה בתקווה להקטין מגבלות אלה.
השיטה הנמצאת בשימוש נרחב במעל 90% מניתוחי CABG בארה"ב, הקטינה אמנם סיבוכי זיהום מקומי, אך בטיחותה הוטלה בספק (לגבי אירועים איסכמיים חדים, כולל תמותה, ו -SVG patency), בעקבות מחקרים אמנם אקראיים ומבוקרים, אך מספרית בהיקף מוגבל יחסית.
סיבות אפשריות לכישלון הם כנראה נזקים מכניים של הווריד הנגרמים בעת קצירתו, עם מתיחת יתר, בידיים שאולי לא היו מספיק מיומנות, לביצוע הפעולה העדינה.
מטרת המחקר:
להעריך את השפעת טכניקת הקצירה האנדוסקופית בידיים מיומנות במרכזי VETERANS AFFAIRS ר"ת VA האמריקאים (רק כירורגים מיומנים אושרו לקחת חלק במחקר, עם ניסיון מעל שנתיים עם מעל 100 קצירות כולל פחות מ 5% מעבר לטכניקה פתוחה), בהשוואה לטכניקת קצירה פתוחה, על תוצאים קליניים ארוכי טווח לאחר ניתוח CABG.
שיטות:
מחקר REGROUP ר"ת של trial Randomized Endovein Graft Prospective היה רב מרכזי בו השתתפו 16 מרכזי VA , והקצה אקראית מטופלים שנועדו לעבר CABG, עם לפחות SVG אחד, לקצירה אנדוסקופית מבוקרת קצירה פתוחה לפי intention to treat.
תוצא עיקרי נקבע כמשלב MACE שכלל: מוות מכל סיבה, אוטם (ר"ת MI ), ורה וסקולריזציה חוזרת. כמוכן הוערכו גם סיבוכי הפצע ברגל בעקבות סוגי הקצירה.
תוצאות:...
להמשך הסקירה באתר האיגוד הקרדיולוגי