בחולים לאחר ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים בהם נעשה שימוש בעורק רדיאלי למעקף השני תועדו שיעורי הישרדות טובים יותר משמעותית לאחר 10 שנים, בהשוואה לחולים בהם המעקף נעשה באמצעות שתל וריד ספנה, כך עולה מנתונים חדשים.
הנתונים ארוכי הטווח מבוססים על הרחבת איסוף הנתונים אודות 1,036 חולים שלקחו חלק במחקר RADIAL (Radial Artery Database International Alliance) המקורי עליו דווח בשנת 2018. החוקרים עקבו אחר הישרדות כלל החולים, עם איסוף הנתונים למשך לפחות 10 שנים אודות 91% מהמשתתפים במחקר המקורי ומשך מעקב ממוצע של 10 שנים.
הדו"ח הקודם שפורסם בשנת 2018 דיווח על התוצאות לאחר חמש שנים, עם עדות לירידה מובהקת סטטיסטית בתוצא העיקרי עם שימוש במעקף עורק רדיאלי, אך באותו שלב, טרם נאספו נתונים מספקים אודות התמותה בכדי לזהות הבדלים מובהקים סטטיסטית בין הקבוצות בשיעורי התמותה מכל-סיבה.
החוקרים מדווחים כי בחולים בהם נעשה שימוש בעורק רדיאלי לניתוח מעקפים תועדו שיעורי הישרדות לאחר 10 שנים שהיו טובים יותר משמעותית, בהשוואה לשיעורי ההישרדות של חולים בהם נעשה שימוש בוריד ספנה. ניתוח פוסט-הוק להערכת ההישרדות הדגים ירידה יחסית של 27% בסיכון לתמותה במהלך המעקב עם מעקף עורק רדיאלי, בהשוואה למעקף וריד ספנה.
התוצא העיקרי של תמותה מכל-סיבה, אוטם לבבי ורה-וסקולריזציה חוזרת ירד גם כן ב-27% עם שימוש במעקף עורק רדיאלי, בהשוואה למעקף וריד ספנה, והשיעור המשולב של תמותה ואוטם לבבי ירד ב-23% עם מעקף עורק רדיאלי, כאשר בשני המקרים ההבדלים היו מובהקים סטטיסטית.
בשורה התחתונה, ממצאי המחקר מעידים כי שימוש בעורק רדיאלי בניתוח מעקפים מלווה בתוצאות טובות יותר בטווח הארוך והישרדות טובה יותר.
מתוך כנס ACC 2020
לידיעה במדסקייפ