נתונים חדשים ממחקר ASSIST-ICD שפורסמו בכתב העת Circulation מעידים על היארעות מוגברת של ניסיונות אובדניים בקרב חולים לאחר השתלת LVAD (Left Ventricular Assist Device).
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי השתלת LVAD הינה טיפול חליפי לאי-ספיקת לב בשלב סופני. עם זאת, התערבות זו כרוכה במספר סיבוכים אפשריים, כולל סיבוכים פסיכיאטריים. כעת הם ביקשו לתאר את היארעות ניסיונות אובדניים בקרב חולים לאחר השתלת LVAD שלקחו חלק במחקר ASSIST-ICD, מחקר רב-מרכזי בצרפת שהתמקד בחולים לאחר השתלת LVAD.
מדגם המחקר כלל 494 חולים לאחר השתלת LVAD (87% גברים, גיל ממוצע של 58.9 שנים) והחוקרים בחנו את ההיסטוריה של ניסיונות אובדניים באוכלוסיה זו. בשניים מהחולים הללו הייתה היסטוריה של הפרעה פסיכיאטרית.
מהנתונים עולה כי 10 מבין 494 החולים (2.0%) ערכו או השלימו ניסיון אובדני לאורך מעקב של 18.8 חודשים. שמונה חולים השלימו ניסיון אובדני, בין אם עקב ניתוק כבל מכשיר LVAD או ע"י הרעלה תרופתית. החוקרים מציינים כי ב-8 מבין 10 החולים הללו השתלת LVAD הוגדרה כטיפול היעד, זאת בהשוואה ל-162 מבין 484 חולים (33.5%) ללא ניסיון אובדני.
מבין 10 החולים שניסו להתאבד או השלימו מעשה אובדני, 4 לא השלימו הערכה פסיכיאטרית טרם השתלת LVAD. הניסיון האובדני אירע בממוצע 12.5 חודשים לאחר השתלת LVAD. תסמינים פסיכיאטריים שונים, כולל עצב, בדידות או חוסר-תקווה, תועדו ב-8 מבין 10 חולים.
החוקרים כותבים כי היארעות ניסיון אובדני בקרב מושתלי LVAD במדגם הנוכחי (2% לאחר 18.8 חודשי מעקב) הינה גבוהה משיעורי האובדנות באוכלוסיית צרפת ואף גבוהה עוד יותר מזו שתועדה עם מחלות כרוניות אחרות.
החוקרים מדגישים את חשיבות הכללת פסיכיאטרים בצוות הרב-מקצועי המטפל בחולים אלו, במטרה להבטיח השלמת הערכה פסיכיאטרית, עם אבחנה וטיפול מוקדמים במצוקה פסיכולוגית. הם גם תומכים בשינוי המעקב ארוך הטווח אחר החולים והכללת אחות מתאמת ייעודית.
Circulation 2020
לידיעה במדסקייפ