מחקר ישראלי מוכיח כי מדדי לחץ דם מנבאים את הסיכוי לתמותה משבץ בגברים עם ל"ד תקין או גבוה. פרופסור אורי גולדבורט, מהמרכז הרפואי ע"ש שיבא, הסביר כי ככל שהאוכלוסיה מזדקנת מצד אחד ועם התקדמות הטיפולים מן הצד השני, מעניין לבחון אם מדדים דוגמאת שינוי מהירות גלי הדופק (המבטאת כביכול Pulse Pressure מוגבר) משחק תפקיד ספציפי במבוגרים.
פרופ' גולדבורט וד"ר דליה ויצמן בחנו את מדדי לחץ הדם הסיסטולי, לחץ הדם הדיאסטולי, Pulse Pressure ולחץ הדם העורקי הממוצע (Mean Arterial Pressure) כמדדי סיכון לתמותה, עם דגש על תמותה משבץ.
במחקר השתתפו 9,611 גברים, אחריהם עקבו החוקרים במשך למעלה מ-23 חודשים. הממצאים מפורסמים בגליון פברואר של Stroke.
שיעורי התמותה מכלל הסיבות עלו באופן לינארי עם עליה בחמישון ערכי לחץ הדם הסיסטולי, אך לא לכל אורך העליה בחמישון ערכי לחץ הדם הדיאסטולי.
מהתוצאות עולה כי בהשוואה לחמישון התחתון, הסיכוי לתמותה משבץ היה גבוה משמעותית בחמישון העליון של לחץ הדם הדיאסטולי (פי 4.8), לחץ הדם הדיאסטולי (פי 2.9), Mean Arterial Pressure (פי 4) ו-Pulse Pressure (פי 4.6).
כל 4 המדדים מנבאים את הסיכוי לשבץ פטאלי בגברים עם יל"ד או ל"ד תקין, אך ניסיון לשלב את המדדים לתוך מודלים שונים העלה תוצאות מורכבות.
4 מדדי לחץ הדם ניבאו גם תמותה ממחלות לב קורונריות ותמותה מסיבה כלשהי, אך מודלים שכללו שני מדדים לא ניבאו את הסיכון בכל המצבים.
החוקרים מתכננים לבחון את הקשר בין לחץ דם ומדדי לחץ דם ובין שיעורי התמותה/שבץ בקרב 15,000 חולים עם מחלת לב קורונרית.
Stroke 2006;37:358-363
לידיעה במדסקייפ