ממחקר חדש עולה כי איבחון סינדרום מטבולי בגברים בגיל העמידה, מלווה בסיכון מוגבר להתקף לב לאחר 20 שנים. גורמי הסיכון המטבוליים נוטים להופיע בקבוצות, וצבר גורמי הסיכון הללו מעלה את הסיכון למחלות קרדיווסקולריות. עובדה זו נכונה, בלא תלות בצד בו בוחרים במחלוקת המתמשכת סביב ההגדרות והשימוש בקונספט הסינדרום המטבולי.
החוקרים בחנו אם סינדרום מטבולי ניבא את הסיכוי להתקף לב בקרוב ל-2300 גברים בגיל 50, ללא סיפור של התקף לב, אוטם לבבי קודם, או מחלה וסקולרית, בשנים 1970-74. החוקרים עקבו אחר הגברים עד גיל 70.
הסיכון להתקף לב בקרב המשתתפים עם סינדרום מטבולי עמד על 5.3/1000 שנות אדם, סיכון גדול פי 3 בהשוואה לסיכון בקרב משתתפים ללא סינדרום מטבולי (1.7/1000 שנות אדם).
סינדרום מטבולי נותר פקטור מנבא בלתי-תלוי להתקף לב גם לאחר תיקנון לגורמי סיכון מוכחים להתקף לב. כאשר החוקרים כללו אוטם לבבי כחלק מגורמי הסיכון להתקף לב, הסיכון להתקף לב בנוכחות סינדרום מטבולי נותר גבוה פי 1.74.
לדברי החוקרים, ניתן להתייחס לסינדרום מטבולי כעדות קלינית לתנגודת לאינסולין. מחקרים קודמים הוכיחו כי תנגודת לאינסולין היא גורם סיכון משמעותי להתקף לב, בלא תלות בגורמי סיכון מוכחים, כולל השמנת-יתר וסוכרת. לכן, המנגנון בבסיס הממצאים הנוכחיים כולל תנגודת לאינסולין.
לסיכום, החוקרים ממליצים לרופאים לעודד את מטופליהם להפחית את הסיכון ע"י שינויים באורח החיים, דוגמאת שינויים תזונתיים, הפסקת עישון ופעילות גופנית קבועה.
Heart 2006;92:1409-1413
לידיעה במדסקייפ