ממחקר חדש, שפורסם במהדורת פברואר של Archives of Pediatrics and Adolescent Medicine, עולה כי עם התקדמות בדיקות הסקר המודרניות והעלייה במודעות למחלת צליאק הפרופיל הקליני של ילדים המאובחנים לראשונה עם המחלה שונה. מרבית הילדים בגיל בית ספר ואינם סובלים מסימפטומים, כאשר הם הופנו לבדיקת סקר על בסיס היותם בקבוצת סיכון גבוה.
החוקרים בדקו רישומים רפואיים של מטופלים, שאובחנו עם צליאק בבית החולים לילדים בוויסקונסין בין 1986ו- 2003. המספר השנתי של מטופלים המאובחנים כחולי צליאק עלה מ-1 בשנת 1986 ל-93 בשנת 2003 עם סך של 143 על פני התקופה.
לפני 1995, 86% מהילדים, שאובחנו היו מתחת לגיל 10, כאשר הגיל הממוצע בעת האבחנה היה 5.3 שנים. לאחר 1995, רק 45% היו מתחת לגיל 10 והגיל הממוצע היה 8.7 שנים.
ילדים מתחת לגיל 3 בדרך כלל הופנו בשל סימפטומים במערכת העיכול, כגון תת תזונה, שלשול, כאב בטן ונפיחות. סימפטומים אחרים הופיעו בילדים מבוגרים יותר.
לסיכום, החוקרים ממליצים כי רופאים בקהילה יישמו תוכניות סקר באוכלוסיות בעלות סיכון גבוה, כולל מטופלים עם היסטוריה משפחתית של צליאק וכאלה עם סינדרום דאון, טנטר, סוכרת סוג 1, תיירואידיטיס ומחלת אדיסון. הסיקור מתאים גם למטופלים בעלי קומה נמוכה, אנמיה מחסר ברזל ורמות גבוהות של טרנסאמינזות.
יש לשמור על רמת חשד גבוהה למחלת צליאק בהפרעות אוטואימוניות אחרות גם בהיעדר סימפטומים במערכת העיכול.
Arch Pediatr Adolesc Med 2008;162:164-168