במבוגרים עם מחלת צליאק נרשמה עליה בסיכון לטרשת עורקים מוקדמת, כאשר ככל הנראה דלקת כרונית משחקת תפקיד חשוב בהתפתחות מחלה זו. הימנעות מגלוטן והתנרמלות מראה הרירית עשויים להביא להפחתת הסיכון למצב הבסיסי.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי התקדמות מואצת של טרשת עורקים וסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם תוארו במחלות הקשורות בפגיעה במערכת החיסון, אך אין נתונים רבים באשר למחלת צליאק.
במסגרת המחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבחון סימנים לסיכון לטרשת עורקים ב-20 מבוגרים בעת האבחנה הראשונית של מחלת צליאק ולאחר 6-8 חודשי דיאטה נטולת-גלוטן עם החלמה של הרירית.
החוקרים בחנו את ריכוז כולסטרול, HDL ו-LDL, טריגליצרידים, הומוציסטאין, CRP וחומצה פולית וויטמין B12, כמו גם מדידות אולטרה-סאונד של CIMT (Carotid Intima-Media Thickness) והרחבה תלוית-אנדותל נערכו בעת האבחנה ולאחר הפסקת גלוטן. 22 אנשי צוות רפואי בבית החולים שימשו כביקורות תואמות להערכת תפקוד כלי הדם.
בתחילת המחקר, ריכוז ערכי HDL וערכי כולסטרול היו בטווח התקין, בעוד שריכוז LDL היה מעט מוגבר; החוקרים זיהו קשר בין דיאטה ובין עליה בערכי כולסטרול כולל וערכי HDL (68.2 לעומת 51.4 מ"ג לד"ל, p<0.001) ושיפור משמעותי ביחס בין ערכי כולסטרול וערכי HDL (3.05 לעומת 3.77, p<0.02). ריכוז הומוציסטאין הממוצע בדם היה מוגבר ולא הושפע מהתזונה. ערכי CRP ירדו משמעותית עם התזונה (1.073 לעומת 1.38 מ"ג לד"ל, p<0.05).
בתחילת המחקר, בחולי צליאק נרשמה עליה במדדי CIMT (0.082 לעומת 0.058 ס"מ, p<0.005), בעוד שהרחבה תלוית-אנדותל הייתה מופחתת (9.3 לעומת 11.2, p<0.05). שני המדדים השתפרו לאחר דיאטה נטולת-גלוטן.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מהנתונים עולה כי במבוגרים עם מחלת צליאק קיים סיכון מוגבר לטרשת עורקים מוקדמת, כפי שנקבע לפי הפרעה בתפקוד כלי הדם ומדדים ביוכימיים.
Aliment Pharmacol Ther. 2013;38(2):162-169
לידיעה במדסקייפ