מועד החשיפה לגלוטן ומשך ההנקה אינם משפיעים על הסיכוי להתפתחות מחלת צליאק בילדים בסיכון גבוה, כך עולה מתוצאות שני מחקרים אקראיים ומבוקרים שפורסמו במהלך חודש אוקטובר בכתב העת New England Journal of Medicine. החוקרים מאמינים כי ממצאים אלו יובילו לשינוי התפישה בכל הנוגע להתפתחות מחלת צליאק.
ברקע למחקר הראשון מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הציעו חלון הזדמנויות להפחתת הסיכון למחלת צליאק בעקבות חשיפה לגלוטן של יילודים בגילאי 4-6 חודשים.
החוקרים ערכו מחקר רב-מרכזי, אקראי, כפל-סמיות, מבוקר-פלסבו, שכלל 944 ילדים חיוביים ל-HLA-DQ2 או HLA-DQ8, עם לפחות קרוב משפחה אחד מדרגה ראשונה עם מחלת צליאק. מגיל 16 שבועות עד 24 שבועות, 475 משתתפים קיבלו 100 מ"ג של גלוטן פעיל אימונולוגית כל יום ו-469 קיבלו פלסבו. כמו כן, נערכו בדיקות תקופתיות להערכת נוגדנים כנגד Transglutaminase ו-Gliadin. התוצא העיקרי היה תדירות המקרים של מחלת צליאק מאושרת בביופסיה בגיל שלוש שנים.
מהתוצאות עלה כי מחלת צליאק אושרה בבדיקת ביופסיה ב-77 ילדים. במטרה להימנע מתת-הערכה של שכיחות המחלה, שלושה ילדים נוספים אובחנו עם מחלת צליאק לפי קריטריוני European Society for Pediatric Gastroenterology, Hepatology, and Nutrition משנת 2012 (ללא ביופסיה). שיעורי ההיארעות המצטברים של מחלת צליאק במשתתפים בגיל שלוש שנים עמדו על 5.2%, עם שיעורים דומים בקבוצת ההתערבות ובקבוצת הביקורת (5.9% ו-4.5%, בהתאמה, יחס סיכון של 1.23). שיעור רמות מוגברות של הנוגדנים היו דומים בשתי קבוצות המחקר (7.0% בקבוצת ההתערבות ו-5.7% בקבוצת הביקורת, יחס סיכון של 1.14). הנקה, בין אם מדובר היה בהנקה בלבד או אם נערכה במהלך הצגת גלוטן, לא השפיעה משמעותית על התפתחות מחלת צליאק או על תוצאות ההתערבות.
החוקרים סיכמו כי בהשוואה לפלסבו, חשיפה לכמות קטנה של גלוטן בגילאי 16-24 שבועות לא הפחיתה את הסיכון למחלת צליאק בגיל שלוש שנים בקבוצה זו של ילדים בסיכון גבוה.
במחקר השני חולקו באקראי 832 יילודים עם קרוב משפחה מדרגה ראשונה עם מחלת צליאק לחשיפה לגלוטן בגיל שישה חודשים או 12 חודשים. גנוטיפ HLA נקבע בגיל 15 חודשים ובדיקות סרולוגיות למחלת צליאק נערכו בגילאי 15, 24 ו-36 חודשים ובגילאי 5, 8 ו-10 שנים. בחולים עם סרולוגיה חיובית לנוגדנים כנגד מחלת צליאק הושלמה ביופסיה של המעי הדק. התוצא העיקרי היה שיעור הנוגדנים למחלת צליאק ושיעורי מחלת צליאק גלויה בילדים בגילאי 5 שנים.
מבין 707 הילדים שנותרו במחקר לאחר 36 חודשים, 553 היו בסיכון סטנדרטי או בסיכון גבוה לפי גנוטיפ HLA והשלימו את המחקר. בגיל שנתיים, שיעור גבוה יותר משמעותית של ילדים שנחשפו לגלוטן בגיל שישה חודשים, בהשוואה לאלו שנחשפו לגלוטן בגיל 12 חודשים, אובחנו עם נוגדנים למחלת צליאק (16% לעומת 7%, P=0.002) ומחלת צליאק גלויה (12% לעומת 5%, p=0.01). בגיל חמש שנים, ההבדלים בין הקבוצות לא נותרו עוד מובהקים. בגיל עשר שנים, הסיכון לנוגדנים למחלת צליאק היה הרבה יותר גבוה בקרב ילדים עם HLA בסיכון גבוה, בהשוואה לאלו עם גנוטיפ בסיכון סטנדרטי (38% לעומת 19%, p=0.001), וכך גם הסיכון למחלת צליאק גלויה (26% לעומת 16%, p=0.05). לא נמצא קשר בין משתנים אחרים ובין התפתחות מחלת צליאק.
החוקרים מסכמים וכותבים כי לא נמצאה השפעה של דחיית חשיפה לגלוטן או הנקה על הסיכון למחלת צליאק בתינוקות בסיכון, אם כי חשיפה מאוחרת לגלוטן לוותה בדחיית הופעת המחלה.
New Engl J Med
לידיעה במדסקייפ