מאת ד"ר עמית עקירוב
בכתב העת American Journal of Gastroenterology מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי לא חלה עליה בשיעורי ההיארעות של מחלות ממאירות בכלל החולים עם מחלת צליאק, אך שיעורי ההיארעות עלו לאחר חמש שנים מאבחנת מחלת צליאק. מהנתונים עולה כי הסיכון לסרטן שד וסרטן ריאות פחת והסיכון לסרטן מעי דק ולימפומה שאינה הודג'קין עלה, אם כי בהיקף קטן מכפי שתואר בעבר.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הקשר בין מחלת צליאק ובין ממאירויות מוכר היטב. בפינלנד, שיעורי ההימצאות של אבחנה קלינית של מחלת צליאק במבוגרים עומדים על 0.6%. במחקר מבוסס-אוכלוסיה הגדול ביקשו החוקרים לקבוע את הצפי המציאותי של הסיכון לממאירות.
במהלך השנים 2002-2011 כלל המאגר כ-32,000 מבוגרים עם מחלת צליאק. החוקרים קשרו את הנתונים למאגר Finnish Cancer Registry, הכולל כ-98% מהממאירויות המאובחנות . בהמשך, הם חישבו את שיעורי ההיארעות המתוקנים של מחלות ממאירות, על-בסיס נתוני ההיארעות בכלל האוכלוסייה.
מהתוצאות עולה כי שיעורי ההיארעות הכוללים של מחלות ממאירות לא היו גבוהים יותר (שיעורי היארעות מתוקנים של 0.94), אך תועדו שיעורים מוגברים לאחר חמש שנים ומעלה מאבחנת מחלת צליאק (שיעורי היארעות מתוקנים של 1.31). שיעורי ההיארעות המתוקנים ללימפומה שאינה הודג'קין (1.94), ממאירות של המעי הדק (4.29), סרטן מעי גס (1.35) ו-Basal Cell Carcinoma של העור (1.13) היו מוגברים, בעוד ששיעורי ההיארעות המתוקנים של סרטן ריאות (0.60), סרטן לבלב (0.73), סרטן שלפוחית השתן (0.53), סרטן כליות (0.72) וסרטן שד (0.70) היו נמוכים יותר.
שיעורי ההיארעות המתוקנים של לימפומה שאינה הודג'קין מיד לאחר אבחנת מחלת צליאק עמדו על 2.56.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מהנתונים עולה כי אין עליה בשיעורי ההיארעות המתוקנים של מחלות ממאירות בכלל האוכלוסיה של חולי צליאק במחקר הנוכחי, אך תוארה עליה חמש שנים ומעלה לאחר אבחנת המחלה.
Am J Gastroenterol. 2014;109(9):1471-1477
לידיעה במדסקייפ