זיהום בנגיף Reovirus עשוי לפגוע בסבילות לאנטיגנים במזון ולהכין את הקרקע, אם לא לגרום ישירות, להתפתחות מחלת צליאק בחולים בעלי נטיה גנטית למחלה, כך עולה מנתונים חדשים מעכברים, שפורסמו במהלך חודש אפריל בכתב העת Science.
במסגרת המחקר בחנו החוקרים את התגובה החיסונית של עכברים שהוזנו בגלוטן והודבקו באחד משני נגיפי Reovirus, השונים במספר היבטים, כולל טרופיזם למעי הדק. זני 1Lang (T1L) מדביקים באופן טבעי את המעי. זן שני (Type 3 Dearing או T3D) אינו מדביק באופן טבעי את המעי, אך החוקרים הינדסו וריאנט שלו (T3D-RV) העושה כן.
שני זני הנגיפים הובילו לתגובת TH1 וכן תגובת נוגדנים, אך T1L הוביל להשפעה משמעותית יותר ולשינוי ביטוי גנים בתאים דנדריטיים המעורבים בסבילות לאנטיגנים במזון.
ניסויים נוספים בעכברים אישרו את האינטרקאציה בין זן T1L של Reovirus ובין חסימת הסבילות החיסונית לאנטיגנים תזונתיים על פפטידים של גלוטן, ובמקום זאת מתקבלת תגובה אוטואימונית פתוגנית של TH1.
להערכת הקשר האפשרי בבני אדם, החוקרים השוו 160 חולים עם מחלת צליאק, חלקם הקפידו על דיאטה ללא-גלוטן, עם 73 ביקורות. בחולים במחלת צליאק תועד טיטר נוגדנים גבוה יותר משמעותית כנגד Reovirus, בהשוואה לאלו ללא מחלת צליאק.
בנוסף, בחולי צליאק שהקפידו על דיאטה ללא-גלוטן ועם טיטר נוגדנים גבוה כנגד Reovirus תועדו רמות גבוהות של Interferon Regulatory Factor 1, המשרים תאים דנדריטיים לייצור ציטוקינים המעוררים תגובה חיסונית לא-תואמת של TH1. למרות שהעליה ברמות הנוגדנים ו-Interferon Regulatory Factor 1 לא הייתה ליניארית, החוקרים משערים כי Interferon Regulatory Factor 1 משמש כסמן קבוע למערכת החיסון המרמז לסיכון מוגבר למחלת צליאק.
החוקרים מסכמים וכותבים כי נגיפים המעודדים תגובה חיסונית דלקתית לאנטיגנים תזונתיים מובילים לשינוי המשק החיסוני ובפרט משפיעים על תאים דנדריטיים בעלי תכונות פרו-דלקתיות באתרים בהם מושרית סבילות פומית. הם קוראים לזיהוי נגיפים אחרים העשויים להשפיע על סבילות פומית לאנטיגנים תזונתיים ולפתח חיסון למניעת מחלת צליאק, וייתכן גם למניעת מחלות אוטואימוניות אחרות.
Science. 2017;356:29-30
לידיעה במדסקייפ