בדיקת דם חדשה עשויה לסייע בזיהוי מחלת צליאק ולעקוב אחר התקדמות המחלה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת Gastroenterology במהלך חודש אוקטובר. החוקרים מדווחים כי הם זיהו אפיטופים אימונוגנים של tTG-DGP (Tissue Transglutaminase-Deaminated Gliadin-Derived Peptide) ומצאו כי בדיקה למדידת התגובה החיסונית לאפיטופים מזהה בצורה מדויקת חולים עם מחלת צליאק, כמו גם חולים עם החלמה של הרירית.
החוקרים בחנו את דגימות הדם של 90 חולים עם מחלת צליאק מוכחת בביופסיה ו-79 ביקורות בריאות, להערכת התגובה החיסונית כנגד תרכובת tTG-DGP. לאחר מכן הם בחנו את התוצאות בשנית ב-82 חולים עם אבחנה חדשה של מחלת צליאק ו-217 ביקורות בריאות.
לאחר ניתוח הנתונים באמצעים שונים, החוקרים זיהו 172 אפיטופים אימונוגניים של תרכובת tTD-DGP עם תגובתיות חיסונית בולטת יותר כנגד אפיטופים אלו, בהשוואה לביקורות. קבוצת האפיטופים החדשים מתרכובת tTG-DGP הצליחה לזהות חולים עם מחלת צליאק ברגישות של 99% וסגוליות של 100%.
בדגימות סרום מחולים עם מחלת צליאק לא-מטופלת תועדה העוצמה הבולטת ביותר הממוצעת של קישור נוגדנים כנגד תרכובת tTG-DGP.
העוצמה הממוצעת של קישור נוגדנים הייתה גבוהה יותר משמעותית בסרום מחולים עם מחלת צליאק מטופלת, אך רירית שלא החלימה, בהשוואה לחולים עם רירית מחלת צליאק שטופלה והחלימה. הבדיקה זיהתה חולים עם החלמה של הרירית ברגישות של 84% וסגוליות של 95%.
החוקרים מציינים כי הגישה המקובלת כיום לאבחנה של מחלת צליאק מבוססת על מדידת נוגדנים כנגד tTG או נוגדנים כנגד חלבוני פפטידים. בדיקות סרולוגיות לניטור מחלת צליאק אינן מדויקות והשלמת בדיקה אנדוסקופית עם ביופסיה של התריסריון הינה שיטה מקובלת למעקב. זיהוי הסמנים החדשים הללו, אותם ניתן לבחון באמצעים לא-פולשניים, עשוי לסייע במעקב אחר החולים.
החוקרים מוסיפים כי סמנים אלו עשויים לסייע בניטור פעילות המחלה בחולי צליאק בהם ייתכן עיכוב בריפוי הרירית משנית לחשיפה לא-מכוונת לגלוטן.
יש לקחת בחשבון כי מדובר בנתונים מוקדמים ודרושים מחקרים נוספים בטרם ניתן יהיה לקבל אישור לשימוש בבדיקה זו בחולי צליאק. החוקרים מתכננים להמשיך לבחון את הנושא במדגם חולים גדול יותר.
Gastroenterology 2018
לידיעה במדסקייפ