מאת ד"ר עמית עקירוב
ממחקר ארצי שכלל ילדים בנורבגיה ודנמרק עולה כי חשיפה סיסטמית לטיפול אנטיביוטי במהלך השנה הראשונה לחיים מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של מחלת צליאק בגיל מבוגר יותר, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש, שפורסם בכתב העת Gastroenterology.
במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הקשר בין חשיפה סיסטמית לאנטיביוטיקה במהלך השנה הראשונה לחיים ובין הסיכון לאבחנת מחלת צליאק. הם השלימו מחקר עוקבה תצפיתי, אשר כלל את כל הילדים שנולדו בדנמרק בין 1995-2012 או בנורבגיה בין השנים 2004-2012. ילדים שנולדו בדנמרק היו במעקב עד 8 במאי, 2015 (גיל בתום מעקב נע בין 2.3-20.3 שנים) ואלו שנולדו בנורבגיה היו במעקב עד 31 בדצמבר, 2013 (גיל בתום מעקב בטווח 1-20 שנים).
החוקרים אספו מידע רפואי אודות למעלה מ-1.7 מיליון ילדים, כולל 3,346 ילדים עם אבחנה של מחלת צליאק. חשיפה לטיפול אנטיביוטי סיסטמי הוגדרה בנוכחות ניפוק מרשם לטיפול אנטיביוטי סיסטמי במהלך השנה הראשונה לחיים.
חשיפה סיסטמית לטיפול אנטיביוטי במהלך השנה הראשונה לחיים נקשרה בקשר חיובי עם אבחנה של מחלת צליאק במדגם הילדים מדנמרק ומנורבגיה (יחס סיכויים של 1.26, רווח בר-סמך 95% של 1.16-1.36). החוקרים זיהו קשר מנה-תגובה בין עליה במספר המרשמים שנופקו לטיפול אנטיביוטי ובין הסיכון למחלת צליאק (יחס סיכויים לכל ניפוק נוסף של טיפול אנטיביוטי של 1.08). החוקרים לא זיהו סוג מסוים של טיפול אנטיביוטי או גיל מסוים במהלך השנה הראשונה לחיים אשר היו בולטים במיוחד.
תקנון לאשפוזים לבית החולים בשל מחלה זיהומית במהלך השנה הראשונה לחיים לא השפיע על התוצאות; תקנון למספר הזיהומים בילד (לפי דיווח האם) הפחית במעט את הקשר הנ"ל (יחס סיכויים של 1.18, רווח בר-סמך 95% של 0.98-1.39).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי חשיפה בילדות לטיפול אנטיביוטי סיסטמי עשויה להוות גורם סיכון להתפתחות מחלת צליאק.
Gastroenterology 2019
לידיעה ב-MedPage Today