צריכה רבה של סיבים במהלך ההיריון מלווה בסיכון מופחת למחלת צליאק בילדים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש מנורבגיה, שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-European Society of Pediatric Gastroenterology, Hepatology and Nutrition. עם זאת, לא זוהה קשר בין צריכה אימהית של גלוטן ובין הסיכון למחלת צליאק בצאצא.
החוקרים בחנו את הנתונים אודות למעלה מ-88,000 ילדים ממחקר Norwegian Mother and Child Cohort Study שנולדו בין 1999 ועד 2009. הם אספו מידע אודות צריכה אימהית של סיבים וגלוטן במהלך ההיריון ואם הילד נשא אבחנה של מחלת צליאק לאחר מעקב ממוצע של 11 שנים. הצריכה הממוצעת של גלוטן במהלך ההיריון עמדה על 13.6 גרם/יום והצריכה הממוצעת של סיבים עמדה על 31.2 גרם/יום.
במהלך המעקב, 1.1% מהילדים אובחנו עם מחלת צליאק, קרוב לשני-שליש מהם בנות.
לאחר תקנון לערפלנים רלבנטיים, החוקרים לא זיהו קשר בין צריכה אימהית של גלוטן ובין מחלת צליאק בילד. עם זאת, זוהה קשר בין צריכה רבה יותר של סיבים ובין ירידה של 8% בסיכוי למחלת צליאק בצאצא (יחס סיכויים מתוקן של 0.92 לכל עליה של 10 גרם בצריכת סיבים).
בקרב נשים עם צריכת הסיבים הגבוהה ביותר (מעל 45 גרם/יום), הסיכון היה נמוך ב-34% בהשוואה לאלו שצרכו את כמות הסיבים הקטנה ביותר (פחות מ-19 גרם ביום). צריכה רבה של סיבים ממקור פירות וירקות, במקום דגנים, לוותה בסיכון הנמוך ביותר.
הממצאים נותרו על כנם כאשר החוקרים תקננו לצריכת גלוטן של הילד בגיל 18 חודשים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר אינם תומכים בהגבלת צריכת גלוטן בנשים הרות, בעוד שיש להמשיך ולחקור את חשיבות צריכה רבה של סיבים.
מתוך כנס מטעם ה-ESPGHAN
לידיעה במדסקייפ