אוטואימוניות תת-קלינית למחלת צליאק מלווה בתסמיני חרדה והפרעת התנגדות (Oppositional Defiant Behavior) בילדים ללא אבחנה רשמית של מחלת צליאק, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו במהלך חודש ספטמבר בכתב העת Pediatrics.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת צליאק מלווה בבעיות רגשיות והתנהגות בילדים, אך לא ברור אם הקשר קיים גם בילדים עם מחלת צליאק תת-קלינית המזוהה בבדיקות סקר. החוקרים השלימו מחקר מבוסס-אוכלוסיה שכלל 3,715 ילדים (גיל חציוני של 6 שנים).
מדגם המחקר כלל 51 ילדים (1.4%) עם אוטואימוניות של מחלת צליאק בבדיקת דם ובמרביתם (92%) הייתה עדות לנוכחות אלל HLA-DQ2 או HLA-DQ8 בסיכון.
החוקרים זיהו קשר מובהק סטטיסטית בין נוכחות אוטואימוניות של מחלת צליאק ובין חרדה (p=0.02) לאחר תקנון למוצא אתני, הכנסה אימהית ורמת השכלה אימהית. הקשר היה בולט יותר בילדים עם נוגדנים למחלת צליאק אשר נשאו אלל HLA-DQ2 ו/או HLA-DQ8 בסיכון (p=0.01).
עוד זיהו החוקרים קשר בין נוכחות נוגדנים למחלת צליאק ובין הפרעת התנגדות (p=0.02) והתנהגות אגרסיבית (p=0.05) בתת-קבוצה שנשאה אללי HLA-DQ2 ו/או HLA-DQ8 בסיכון.
החוקרים כותבים כי הם מקווים כי רופאים יהיו מודעים יותר לכך שהפרעות התנהגות לא-מוסברות עשויות להצביע על מחלת צליאק לא-מאובחנת בילדים. עם זאת, הם קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה לקבוע אם ניתן להביא לשיפור בהפרעות ההתנהגות עם דיאטה ללא-גלוטן בילדים עם נוגדנים אופייניים למחלת צליאק.
Pediatrics 2019
לידיעה במדסקייפ